סיפורים של אורי עידן

>> עבודה חדשה >> פרק תשיעי

 
plus זריחה חדשה
plus נולדו חופשיים
plus סאן-רייז ההתחלה
plus אתגר
plus עבודה חדשה
plus שקיעה חורפית
plus רחשי הלב האחרונים
plus מפליגים בישראל
plus סיפורים קצרים
minus פורום הסיפורים של אורי עידן
minus יצירת קשר

      כניסה   
זמן יצירה: 29/10/2011 16:58      מספר מילים: 1516

משהגיעה הילה לדירתה ניגשה מיד למחשב לקרוא מיילים וכמובן לשלוח קורות חיים לשחר, עדיף לעשות זאת כמה שיותר מהר היא חשבה.
אז עוד לפני שהספיקה להסתכל על מיילים נכנסים פתחה הודעה חדשה לשחר. לפני שצירפה את קורות החיים שלה חשבה רגע. אם הוא כל כך קיצוני בנושא תוכנה חופשית, חשוב לצרף את קורות החיים בפורמט חופשי. היא כבר שמעה על מקרים שלא קראו את קורות החיים של אנשים שנשמרו בפורמט של מעבד תמלילים מסויים שרק אותו מעבד תמילילים קורא אותו.
היא המירה את קורות החיים לפורמט פתוח ושלחה לשחר. היא גם ציינה בגוף ההודעה שקורות החיים נשלחים בפורמט פתוח, היא הניחה שהוא ישמח לקבל את זה ככה.

לאחר שהמייל נשלח לשחר התפנתה לקרוא את המיילים שלה, רוב המיילים היו שטויות מכל מני רשימות תפוצה אליהן היא מנויה כך שהיא החלה למחוק אותם אחד אחד אבל לפני שלחצה על כפתור המחיקה שמה לב שאחד המיילים הוא הודעה מאתר הכרויות. היא מזמן לא נכנסה לאתר ההכרויות הזה וקצת התפלאה לראות הודעה מהאתר. היא נכנסה לאתר ושם חיכתה לה הודעה חדשה.

היא פתחה את ההודעה, תוכן ההודעה היה: "אני לא מעולם ההי-טק אבל אשמח להכיר בחורה גם מעולם ההי-טק"
היא צחקה על תוכן ההודעה וחשבה שגם היא לא מעולם ההי-טק בדיוק. היא לחצה על שמו של הבחור כדי לקבל פרטים נוספים עליו.

הבחור נראה גבוה ושרירי, מעיון קל בכרטיס שלו ניתן היה להבין שהוא עוסק בספורט כמקצוע. 'מתאים לרונית' היא חשבה, 'אז למה הוא פונה אלי ולא אליה?' רונית הייתה זו שהפנתה אותה לאתר הזה כך שסביר להניח שהוא יכול היה למצוא את רונית בדיוק כמו שמצא אותה.

'מה נכתוב לו?' היא חשבה תוך שהיא לוחצת על כפתור השב, בחלון שנפתח היא כתבה: "שלום לך, גם אני לא בדיוק בהי-טק, לא מזמן סיימתי הנדסת אלקטרוניקה ואני מחפשת עבודה כך שבקרוב אני מקווה באמת אהיה בהי-טק. בכל מקרה אשמח להכיר אותך."
היא צרפה את השם שלה במספר תוכנות מסרים מידיים, כך שיש לו עכשיו מספיק דרכים ליצור איתה קשר ישירות ולא רק דרך האתר, לאחר שההודעה נשלחה, חשבה שרצוי היה גם להוסיף כתובת מייל שהרי היא לא תמיד נמצאת ליד המחשב, אבל לשלוח לו עוד הודעה, זה נראה קצת יותר מדי לחוץ, 'נחכה להודעה ממנו, אם לא תגיע תוך מספר ימים נשלח עוד אחת' היא חשבה תוך שהיא פושטת את בגדיה. עוד לפני שסיימה לפשוט את בגדיה שמעה צליל של הודעה נכנסת מהמחשב, 'כל כך מהר?' היא חשבה תוך שהיא ניגשת למחשב, זה אכן היה הוא.

"שלום הילה, זה ירון" היה כתוב בהודעה.
"אתה זריז" היא כתבה תוך שהיא חושבת שטוב שהוא לא יכול לראות אותה. היא קמה ממקומה ללבוש חולצה.
"במקרה אני ליד המחשב" הופיעה הודעה שלו לאחר מספר שניות.
"גם אני במקרה ליד המחשב, כרגע הגעתי הבייתה" ענתה הילה.
"אז איך התחיל השבוע שלך?"
זה הזכיר לה שהיום בעצם יום ראשון, סוף השבוע הארוך הזה בלבל לה קצת את הימים.
"עדיין לא התחיל, חזרתי לא מזמן מסוף שבוע ארוך, איך התחיל השבוע שלך?" לא היה לה כח לדבר על עצמה, לכן ניסתה להעביר את השיחה אליו, בכל מקרה היא רצתה גם לדעת מי עומד מולה.
"יפה, עושה חיים. אצלי שום דבר מיוחד" הוא ענה מיד.
"מה אתה עושה בחיים?" היא שאלה, מתעלמת מתגובתו.
"אני מאמן כדורסל, איפה היית בסוף השבוע?" הוא אכן עוסק במקצוע שהגובה חשוב, היא חייכה לעצמה תוך שהיא לובשת מכנסיים.
"הייתי עם חברה בתחרות שייט באשקלון וממש עכשיו חזרתי"
"את משייטת?"
היא הסתכלה על תגובתו, חושבת על הצורה בה בחר לכתוב את הפועל לשוט, משייטת, כנראה שהוא לא מכיר את תחום השייט, טוב גם היא לא הייתה מכירה אותו אילולי רונית והאמת גם לא הייתה זוכה לחוות את השייט אם לא הייתה מכירה את אבישי.
"אני לא ממש בתחום, אבל חברה שלי רונית לוין, הייתה המאמנת של אחד הצוותים"
היא בכוונה השתמשה בשמה המלא של רונית, היא הניחה שהוא שמע על השם, אחרי הכל שמה של רונית הופיע לא מעט בעיתונות ובעיתונות הספורט בעיקר.
"אני עליתי פעם על סירה ומהר מאד הקאתי את נשמתי, מאז אני לא עולה על סירה"
משונה שהוא לא מתיחס לרונית, אולי הוא לא שמע עליה?
"חברה שלי פחדה שארגיש לא טוב לכן הביאה לי כדורים נגד בחילה אבל בסוף לא לקחתי אותם והכל היה בסדר, כנראה שאני לא רגישה"
היא שמחה שהוא עדיין לא שואל על המראה שלה, רוב הבחורים איתם דיברה, בשלב מאד מוקדם שאלו על המראה החיצוני, למרות ששמה תמונה די טובה באתר, תמיד שאלו על המראה החיצוני, כאילו זה הדבר החשוב בעולם.
"השתתפת בתחרות?"
"לא, הייתי איתה על סירת השיפוט"
"יפה, אז אני מבין שגם את די ספורטיבית"
'מאיפה הוא מבין דבר כזה?' היא צחקה, הקשר היחיד שלה לספורט היה האימונים בחדר כושר וגם בזה היא לא בטוחה עד כמה היא הייתה מתמידה אילולא רונית.
היא נזכרה איך לפני קצת יותר משנה שכנעה אותה רונית לבוא לחדר הכושר בו היא עובדת. בתחילה היא ממש לא אהבה את זה ורק בזכות רונית המשיכה ללכת. עם הזמן היא התחילה לאהוב את זה.
"לא ממש"
"את רוצה לדבר בטלפון?"
היא בהתה לרגע במסך, לדבר בטלפון? הוא עובר מהר לטלפון.
כן היא הייתה שמחה אבל הרגישה שהיא קצת עייפה מדי בשביל זה.
"כן אבל לא עכשיו, אני עייפה מדי מסוף השבוע הארוך שהיה לי" ענתה הילה תוך שהיא מרגישה את העייפות מתפשטת בגופה.
ירון כתב לה את מספר הטלפון שלו ושהיא יכולה להתקשר מתי שהיא רוצה.

היא המשיכה לבהות במסך, חושבת מה לעשות. למרות שהייתה שמחה להמשיך לדבר עם ירון, אולי עדיף להכנס למקלחת ולמיטה.
"טוב, להתראות בנתיים" ענתה הילה תוך שהיא מוסיפה את ירון לרשימת החברים וסוגרת את חלון ההודעה.
בטלפון היא לא התכוונה להשתמש, היא הייתה קצת ביישנית מדי.

למחרת בבוקר, התעוררה הילה מאוחר, 'זה היתרון כשלא עובדים ולא לומדים, אפשר לקום מאוחר' חשבה הילה תוך שהיא קמה לאיטה, מצד שני, זה עוד יום מיגע של חיפושי עבודה.
לאחר מקלחת קצרה, היא נגשה למחשב כבכל בוקר, לראות האם יש הצעות עבודה חדשות
לפני שנכנסה לאתרי חיפוש העבודה בדקה שוב מיילים, מתברר ששחר כבר החזיר לה תשובה.
היא פתחה את המייל של שחר ההודעה שלו הייתה קצרה ועניינית "תודה, אני אעביר את קורות החיים לעופר, צפי לטלפון בקרוב, שחר"
היא הסתכלה על שעת שליחת ההודעה, הוא שלח את ההודעה אתמול, מספר דקות לאחר שהיא שלחה את ההודעה שלה. 'הוא כנראה יושב כל הזמן על המחשב' חשבה הילה בחיוך קל תוך שהיא ממשיכה לאתרי הדרושים. כמו בכל בוקר, המון הצעות אבל מעט מאד מהן מתאימות לחסרי ניסיון.

לאחר מספר דקות של חיפושי עבודה החליטה ללכת לבקר את רונית בחדר הכושר, היא תהתה בינה לבין עצמה, האם היא הולכת לחדר כושר כי רונית שם או כי היא נהנית מעצם האימון.
בדרך לחדר הכושר נזכרה בשיחתה הקצרה עם ירון אתמול, 'אם לא הייתי עייפה כל כך, אפשר היה לפתח שיחה קצת יותר רצינית' היא חשבה.

היא לא מצאה את רונית בחדר הכושר, 'אולי גם היא התעוררה מאוחר' חייכה לעצמה תוך שהיא מתחילה בחימום.
"כל הכבוד על ההתמדה" היא שמעה את רונית לפתע.
"בוקר טוב רונית, הרי גם ככה אין לי משהו יותר טוב לעשות, עוד יום שגרתי של חיפושי עבודה"
"אז מה, עוד מעט שתמצאי עבודה כבר לא נראה אותך כאן?"
הילה תהתה בינה לבין עצמה, מה באמת יקרה כשתמצא עבודה, האם באמת תפסיק ללכת לחדר כושר?
"לא יודעת, דיה לצרה בשעתה" ענתה הילה בחיוך
"לפי מה שהבנתי בסוף השבוע, שחר מסדר לך עבודה, אז עוד מעט לא נראה אותך כאן"
"חכי חכי, רק שלחתי לו קורות חיים אתמול" היא ענתה מיד תוך שהיא נזכרת שוב בירון.
"אתמול בערב פנה אלי גם מישהו מאתר הכרויות" המשיכה הילה
רונית הסתכלה עליה בחיוך "יפה, יפה יש לך הצלחה עם בחורים בזמן האחרון"
הילה הסתכלה על רונית במעין סימן שאלה, מה כוונתה הצלחה עם בחורים? כבר חודשיים שלא היה לה דייט.
"אז מי זה הבחור? ספרי קצת פרטים?" שאלה רונית כאילו מתעלמת ממבטה מלא סימני השאלה של הילה.
הילה סיפרה לה בקיצור על ירון ושיחתם מאמש.
"יפה יפה, בסוף השבוע שחר ואתמול ירון, או שאין כלום חודשים או שהכל בא ביחד" אמרה רונית בצחוק.

'שחר?' תהתה הילה, לא לגמרי יורדת לסוף דעתה של רונית, היא ניסתה לשחזר את מאורעות סוף השבוע.
שחר באמת היה נחמד אליה, האם הוא רמז משהו, או שמה זה שחר שהוא פשוט נחמד? אבל רונית מכירה אותו כבר מספר חודשים, אז אולי יש בזה משהו, איך היא לא שמה לב לזה? אבל מצד שני, המייל האחרון שלו היה בשפה פשוטה ועניינית.

"אז את הולכת להתקשר לירון?" המשיכה רונית
"אני רוצה שוב לדבר איתו במחשב, אחרי הכל השיחה אתמול הייתה די שטחית, הייתי רוצה להכיר אותו קצת יותר, אם כי נראה לי שספורטאי כמוהו יתאים לך יותר מאשר לי"
רונית הסתכלה סביב, נראה כאילו מחפשת משהו ואז אמרה "טוב, הילה, אני צריכה ללכת, יש לי אימון אישי עכשיו"

'חבל שעכשיו היא הולכת' חשבה הילה, היא בדיוק רצתה לשאול אותה מה לדעתה כדאי לה לעשות עם שחר.

לאחר האימון מששבה לביתה שוב נגשה למחשב, 'אני ממש מכורה למיילים' חשבה לעצמה בצחוק תוך שהיא פותחת את תוכנת המייל, לצערה הרבה לא היה שם שום חדש.
היא בדקה, האם ירון במקרה מחובר, הוא לא היה מחובר היא שקלה בליבה אולי בכל זאת להתקשר? אבל מאחר שהניחה שהוא עובד כרגע, אולי עדיף לא להפריע לו.

אבל אז לפתע צלצל הטלפון שלה, היא הסתכלה על צג הטלפון, מנסה להבין מי מתקשר, המספר היה מספר מהאזור, אבל לא מספר מוכר לה. 'אולי זה עופר, זה ששחר אמר שיתקשר אלי?' חשבה הילה תוך שהיא עונה לטלפון.

לפרק הבא


הוספת תגובה