"שתיים, אחת..." ספר אריה וצפר בצופר שלו. תוך כדי כך ירד הדגל האחרון.
מיד לאחר מכן הרים אריה את הדגל שבידו.
"מה קרה?" שאלה הילה שהבינה שקרה משהו, היא נסתה להזכר מה משמעותו של הדגל הלבן עם הצלב הכחול עליו שהחזיק אריה בידו.
"אבישי פישל... הוא זינק מוקדם מדי" ענתה רונית שכל אותה עת הסתכלה במשקפת על אבישי.
"אופס, מה יהיה עכשיו?" שאלה רונית בדאגה.
"הם צריכים לעשות עכשיו הקפה של המצוף ולזנק שוב, זה כמובן מאט אותם מאד אבל עם הרבה מאמץ הם אולי יצליחו להתגבר על זה" אמרה רונית.
"ככה את מלמדת אותם לזנק?" צחק אריה ופנה לרונית.
רונית הסתכלה עליו שותקת כאילו לא יודעת מה לענות, הילה הסתכלה על רונית תוהה איזו תשובה מתחכמת תיהיה לרונית על זה, הרבה פעמים לרונית היו תשובות מתחכמות לכאלו שאלות.
"חכה, עכשיו תראה מה הם יעשו, אם הם ינצחו עכשיו, משמע שהם באמת טובים" אמרה רונית בצחוק.
"עכשיו הכנסת את עצמך לפינה..." צחק עליה אריה, "הם חייבים עכשיו לנצח וזה לא יהיה להם פשוט" הוא המשיך תוך שהוא מסתכל לכיוון סירתו של אבישי הם בנתיים הספיקו להקיף את המצוף ולחזור לקו הזינוק.
"מה הסיכוי שלהם?" שאלה הילה בדאגה.
רונית הסתכלה על כיוון הרוח, אחר כך חיפשה במבטה את המצוף הבא שהיה מרוחק כמייל וחצי מהם ולכן היה קשה לראותו שלא במשקפת. "נראה לי שאם הרוח לא תשתנה, יש להם סיכוי." אמרה רונית.
הילה נראתה מאוכזבת, היא הסתכלה על שאר הסירות השועטות קדימה לעבר המצוף הבא, אם בתחילה זה היה נראה כמו מצבור של מפרשים לבנים, עכשיו לאט לאט נפתחו רווחים בין הסירות. הסירה של אבישי נראתה מתרחקת וכבר קשה היה לאמוד האם הם מאחורי כולם.
"מה קורה עכשיו?" שאלה הילה
"עכשיו? עכשיו משתעממים עד שנתחיל לראות סירות חוזרות" ענה אריה בצחוק.
"ואני חושב שזה גם הזמן לאכול" המשיך אריה.
"אז זה מה שאתה עושה כל הזמן על סירת השיפוט, אוכל..." אמרה רונית בצחוק.
"כן, למה את חושבת אני נראה כך" ענה אריה בצחוק והצביע על הבטן שלו.
הילה לא הרגישה רעב ותהתה איך בכלל אפשר לאכול ככה על סירה מתנדנדת.
אריה סקר במבטו את הסירות המתרחקות, לקח את המשקפת והביט לכיוון המצוף הבא, שנראה שעדיין אף סירה לא הגיע לקירבתו ואמר "אני יורד רגע לקחת משהו לאכול"
"את מכירה את אריה הרבה זמן?" שאלה הילה לאחר שאריה ירד.
"כן, הוא היה שופט בלא מעט תחרויות שהתחרתי" ענתה רונית. הילה ניסתה להזכר בתחרויות של רונית בהן הייתה, היא לא זכרה את אריה אם כי גם לא זכרה אחרים שהיו שם.
סירת גומי התקרבה לסירת השיפוט, על הסירה היה יורי יו"ר איגוד השייטים.
"רונית, רוצה לבוא לסיור קטן בין הסירות?" קרא יורי לעברן
"רוצה לבוא?" הסתכלה רונית על הילה, הילה מאד רצתה לבוא, לשבת על סירת השיפוט באמת נראה משעמם.
מבלי לחכות לתשובה מהילה, ענתה רונית "אנחנו באות אם אני נוהגת" אמרה רונית
"אין בעייה, בואו" אמר יורי.
הילה הלכה אחרי רונית שהלכה לירכתי הסירה. רונית תפסה את החבל שנתן לה יורי, קשרה אותו לסירה וירדה בקפיצה לסירה.
רונית הושיטה את ידה לעזור להילה לרדת לסירה. זה היה קצת מפחיד הירידה הזו.
לאחר שהילה הייתה בסירה, התירה רונית את החבל שקשרה לסירת השיפוט ונגשה להגה "יאלה, לדרך" אמרה רונית תוך שהיא מתרחקת בזהירות מסירת השיפוט.
לאחר שהתרחקה, שילבה קדימה והסירה החלה להתקדם "תחזיקי חזק" אמרה רונית.
הילה תפסה באחת הידיות שהיו על דופן הסירה, רונית לחצה את המצערת קדימה והסירה החלה להתקדם יותר יותר מהר.
נראה שרונית מתלהבת מהמהירות, חשבה הילה תוך שהסירה צברה מהירות, זה היה קצת מפחיד לראות את חרטום הסירה עולה למעלה והסירה מתקדמת במהירות.
"תירגעי רונית, לא צריך לקרוע את המנוע" אמר יורי בצחוק.
"רגע בשביל מה יש לסירה הזו מנוע חזק?" צחקה רונית תוך שהיא מאטה את מהירות הסירה. היא האטה לאחר שהגיעו לא רחוק מהמצוף לידו מסתובבות הסירות. ליד המצוף הסתובבה סירה אחת. הילה הסתכלה על הסירה, שנראה שכל צוותה היה נשים בלבד.
"מה זה?" שאלה הילה מסתכלת על הסירה שהרימה מפרש אדום גדול שנראה כמו בלון בקדמת הסירה.
רונית הסבירה שזה מפרש שנקרא ספינקר, שמשמש לרוחות גביות, צורת הבלון שלו בנויה על מנת שהרוח תמלא את המפרש וכך תדחוף את הסירה.
לאחר סירת הנשים היו עוד סירות שגם הן הסתובבו וגם הן, מיד לאחר הסיבוב הרימו ספינקר.
הם נשארו שם מספר דקות ואז אמרה רונית "שנמשיך?"
היא לא חיכתה לתשובה ושילבה קדימה, הילה שוב תפסה בידית שבדופן הסירה וזה אכן היה דרוש, רונית שוב הגבירה מהירות. הילה הסתכלה סביבה, זה היה כיף המהירות הזו, עכשיו היא הבינה מדוע רונית בקשה לנהוג בסירה.
לאחר עוד מספר סיבובים כאלו חזרו לסירת השיפוט.
לאחר שעלו לסירת השיפוט אמר אריה "חזרתן בדיוק בזמן, הסירות הראשונות מתחילות לסיים"
ליד סירת השיפוט נראו סירות שהחלו לעבור את קו הסיום. הילה חיפשה במבטה את סירתו של אבישי. היה לה די קשה לזהות בין כל הסירות. רונית לעומת זאת זיהתה מיד "הנה שם אבישי" אמרה תוך שהיא מצביעה לאחור.
"אתה רואה, למרות הזינוק המוקדם..." פנתה רונית לאריה לאחר שסירתו של אבישי חצתה את קו הסיום.
נראה שאריה לא התיחס לדבריה, הוא היה עסוק בלהביט על הסירות המסיימות.
הילה עקבה אחרי הסירות המסיימות, זה היה נראה יפה אפילו יותר מהזינוק, לראות סירה אחרי סירה עוברת את קו הסיום. כל סירה שעברה, צפר אריה צפירה קצרה בצופר ואמר לגלית את שם הסירה והזמן בו היא סיימה. גלית כמעט לא הרימה את הראש מהניר, כל הזמן רשמה סירה אחרי סירה. זה היה תהליך די ארוך עד שסיימו כל הסירות המשתתפות.
"טוב, נתכונן לתהליך זינוק פעם נוספת" אמר אריה לאחר שכל הסירות עברו את קו הסיום.
הילה הרגישה קצת שיעמום, היא הייתה שמחה אם זה כבר היה נגמר. עכשיו היא הבינה מדוע רונית אמרה שלשבת על סירה עוגנת זה לא הדבר הנעים ביותר.
הזינוק השני וגם כל התחרות נראו משום מה מהירים יותר, הילה שמחה שהתחרות עומדת להסתיים. היא כבר רצתה לחזור לחוף.
הן צפו שתיהן בסירות המתקרבות לקו הסיום. "הנה אבישי" אמרה רונית והצביעה על אחת הסירות הקרבות לקו הסיום. הסירה של אבישי הייתה הסירה הרביעית שהגיעה.
"הם עשו את זה טוב עכשיו" אמרה הילה.
"כן, הזינוק שלהם היה הרבה יותר טוב ולכן גם הסיום הרבה יותר טוב" אמרה רונית תוך שהן שומעות את צפירתו של אריה המסמנת את הסיום של סאן-רייז סירתו של אבישי.
"כל הכבוד" צעקה אליהם רונית.
אפשר היה לראות את השמחה של כל אנשי הצוות על הסירה. לאחר שעברו את סירת השיפוט, הסתובב אבישי ועבר לצידה השניה של סירת השיפוט. רונית עברה לצד השני וצעקה אליהם "תחזרו למרינה, אני אפגוש אתכם שם."
"את רוצה שאקח אותך?" שאל אבישי, שידע שיקח לה זמן עד שהיא תחזור.
"כן" אמרה רונית.
"הילה, בואי, אבישי מסתובב ובא לקחת אותנו."
הילה עקבה אחרי הסירה של אבישי שבנתיים התרחקה קצת תוך שהם מורידים מפרשים.
"גישה כזו זה לא דבר טריוואילי, אבל אני מאמינה שכמו תמיד הוא יעשה את זה מושלם" אמרה רונית שגם היא עקבה אחרי אבישי.
אבישי התקרב מכיוון הירכתיים של סירת השיפוט, כמו שרונית ציפתה זה היה מושלם, הסירה נעצרה ממש ליד סירת השיפוט במרחק סנטימטרים ספורים, מבלי לגעת בדופן סירת השיפוט.
רונית תפסה במעקה סירתו של אבישי ובצעד קליל עברה לסירה. היא לקחה מהילה את התיק שלה ועזרה להילה לעלות לסירה.
לאחר מספר דקות הם התקרבו לכניסה למרינה, היו שם שתי סירות נכנסות, אבישי האט קצת כדי להיות מאחוריהן.
לאחר שקשרו את הסירה אמר אבישי "שנלך לאכול?"
כולם מיד הסכימו איתו, נראה שכולם היו רעבים ועייפים.
"גם אני רעבה, שננסה את המסעדה השנייה?" אמרה רונית.
"כן למה לא" אמר שחר.
"את רעבה? בטח פינקו אתכן שם בסירת השיפוט" אמר אבישי בצחוק.
המסעדה הייתה ריקה, אולי בגלל שכולם בים, אחרי שהם התיישבו נכנסו עוד אנשים, כנראה מהצוותים האחרים.
"אז מתי יהיו תוצאות סופיות?" שאל שחר
"אני חושבת שרק בערב, אבל אין לכם מה לדאוג, להערכתי אתם במקום שני" אמרה רונית
"מקום שני?" שאלה הילה מופתעת
רונית חזרה בקיצור על הנושא של שקלול התוצאות, עליו דיברו אתמול בערב.
"תשארו איתנו לערב לשמוע את התוצאה הסופית?" שאל שחר
"ברור, אני רוצה בדיוק כמוכם לדעת באיזה מקום אתם אמרה רונית. הילה דווקא חשבה שהן יחזרו היום בערב, אבל זה באמת לא משנה, הרי אין לה משהו מיוחד לעשות מחר.
לאחר שסיימו לאכול ונפרדו מאבישי והצוות הסתכלה הילה בשעונה ואמרה "שניסע להתקלח?"
"כן, בואי ניסע" אמרה רונית תוך שהיא הולכת לכיוון הרכב. הדרך הייתה מהירה כמו בבוקר, הילה שמחה שלילך גרה כל כך קרוב למרינה.
"את באמת חושבת שאבישי במקום שני?" שאלה הילה תוך שהן עולות לדירתה של לילך.
"האמת אני לא יודעת, אבל אני מאמינה שהוא במקום טוב"
"נראה שנצטרך להשאר במתח עד הערב" אמרה הילה.
"נכון, בשביל זה אנחנו נשארות למסיבה בערב..." אמרה רונית
"טוב, אני נכנסת למקלחת, אחר כך אני רוצה לנוח קצת, אני מתה מעייפות.
גם רונית הייתה קצת עייפה ושמחה שיש להן קצת זמן לישון עד הערב.
סמוך לשעה שבע, התעוררה רונית וקמה להעיר את הילה.
"אוי שוב לקום, ישנתי כל כך טוב" אמרה הילה כשהיא קמה מהמיטה.
"דאגתי לנו לחולצות של התחרות" אמרה רונית תוך שהיא מגישה להילה חולצה כמו החולצות שלבשו אבישי והצוות בבוקר.
נראה שהן הגיעו בדיוק בזמן, הרחבה הייתה מלאה באנשים, מול הבמה היו כסאות מסודרים בשורות שורות כמו בתיאטרון. הילה חיפשה את אבישי בין כל האנשים שרובם עדיין עמדו.
לפתע היא שומעת מצידה השמאלי את אבישי אומר בצחוק קל "שלום לכן, עכשיו בערב לובשים את חולצות התחרות"
"סליחה שאחרנו, נרדמנו ובקושי התעוררנו" אמרה הילה
"זה בסדר, שום דבר עוד לא התחיל" אמר אבישי תוך שהוא מסמן להן לבוא אחריו.
קצת לאחר שהתיישבו, עלה לבמה יורי וביקש מכולם לתפוס מקום, לאט לאט החלו אנשים להתיישב.
נראה שקשה לאנשים להפסיק לדבר ולהתיישב.
יורי החל בלהודות לכולם שהגיעו למסיבה, לאחר מכן הוא סקר את התחרות ואת פעילות האיגוד בשנה האחרונה ואת פעילות האיגוד הצפויה.
הנאום נראה מתמשך ומתמשך, הילה הסתכלה על השולחן לידו עמד יורי שהיה מלא פרסים וציפתה לרגע שיחלקו אותם.
לאחר שסיים יורי את נאומו עבר על תכנית הערב, אחרי כמה נאומים של נציג המרינה, נציג הערייה וכד', יתקיים טכס חלוקת הפרסים, ולסיום תיהיה תכנית אמנותית של להקת נוער מאשקלון.
כשסיים מנהל המרינה את נאומו, עלו לבמה אריה שופט התחרות וראש עיריית אשקלון לחלוקת הפרסים.
אריה סקר את מהלך התחרות, נראה שהיה הרבה אקשן בתחרות הזו, הרבה מקרים של כמעט התנגשות, הרבה ערעורים וכד' אם כי לשמחתו לא היה נזק לאף אחת מהסירות המשתתפות.
הילה תהתה איפה הן היו כשהיו כל הדברים האלו. לה היה נראה שהן ראו את כל מה שקרה בתחרות.
"מפליא שלא ראינו את כל הדברים האלו" אמר שחר
"הייתם מרוכזים בלנצח" אמרה רונית.
"את זה נראה בקרוב" אמר אבישי.
אריה המשיך בלהודות למשתתפי ועדת התחרות שעזרו לקבל את הערעורים ולדון עליהם.
ואז הגיע הרגע לו ציפו כולם, ההכרזה על הזוכים, נראה שאריה ידע לעשות את זה יפה, כמו מנחה תחרות טלוזיונית הוא אמר "ועכשיו לחלוקת הפרסים, נתחיל בפרס לסירה המהירה ביותר"
מספר צלמים תפסו את מקומם ליד הבמה.
"זה הפרס המגוחך ביותר" אמר אבישי בחוסר סבלנות
"למה?" שאלה ביתו של אבישי שישבה לידו.
"כי ברור שהפרס הולך לפירסט ווינד"
בדיוק אז הכריז אריה "והפרס הולך לפירסט ווינד ממרינה הרצליה"
"איך ידעת?" שאלה נטע
"זה היה ברור, זו סירה של כמעט 70 פיט עם שטח מפרשים ענק ועם צוות סביר ברור שהיא תיהיה המהירה ביותר" אמר אבישי
"מהירות סירה נקבעת די הרבה בהתאם לאורך שלה, סירה שקו המים שלה ארוך יותר יכולה להגיע למהירות גבוהה יותר" הסבירה רונית
צוות הסירה עלה לקבל את הפרס. הצוות מילא את כל הבמה, צוות של 15 איש.
ראש העיר לחץ את ידו של הסקיפר והעניק לו את המגן המהודר.
אריה נתן לסקיפר את המקרופון לומר כמה מילים, נראה שהוא היה די בישן ולא היה לו הרבה מה לומר חוץ מאשר תודה לאיגוד השייטים על ארגון התחרות.
לאחר שירדו כל אנשי הצוות, המשיך אריה "ועכשיו לצוות הנשים המהיר ביותר"
בתחרות היו שני צוותים של נשים בלבד.
אבישי ניסה את כוחו בניחוש "הפרס הולך ל seduction"
"זה היה ניחוש, ראיתי אותן פעם מתאמנות מול תל אביב.
צוות הבנות עלה לבמה, כולן לבושות בתלבושת אחידה, חולצה לבנה עם ציור של יאכטה ומכנסיים כחולות.
הילה הסתכלה על הבנות, זה היה צוות הבנות שראתה ליד המצוף שהייתה עם רונית על סירת המנוע.
"ועכשיו הפרסים לקטגוריות השונות" אמר אריה לאחר שצוות הבנות ירד מהבמה.
"הגיע הזמן" אמרה רונית
הוא החל במקום שלישי בסירות הקטנות, כל סירה שהוא קרא בשמה, עלה הסקיפר וכל הצוות לבמה.
כל צוות שעלה קיבל גביע מראש העיר, הצלמים עיקבו כל צוות עד שסיימו לצלם אותם אוחזים יחד בגביע.
לאחר שסים עם הסירות הקטנות עבר לבינוניות ואז סוף סוף לסירות הגדולות, רונית נראתה מתוחה, נראה שהיא יותר מתוחה מכל הצוות.
"מקום שלישי יאכטה ליברטי"
"יפה אז אתם מקום יותר טוב ממקום שלישי" אמרה רונית
"את כל כך בטוחה שאנחנו בכלל בשלושת המקומות הראשונים?" שאלה דפנה.
הצוות של יאכטה ליברטי עלה לבמה לקבל את הגביע.
"כמעט בטוחה" ענתה רונית.
לאחר שכל הצוות הצטלם וירד מהבמה המשיך אריה "מקום שני..."
הוספת תגובה