הילה ורונית הגיעו שוב למרינה, המרינה כולה הייתה מקושטת בדגלים נראה כאילו הכינו את המרינה ליום חג.
"מתי הם הספיקו להכין את כל זה?" שאלה הילה בתמהון תוך שהיא מסתכלת על הדגלים והשלטים
"הם ממש זריזים, כשיצאנו ראיתי שמביאים את הדגלים והשלטים, נראה שהשעתיים שהלכנו לשים את הדברים ולהתקלח הספיקו להם להכין את הכל" אמרה רונית.
הן הלכו לכיוון הרציפים, לפגוש את אבישי והצוות. הן התקרבו לרציפים שהיו מלאי אנשים, נראה שבנתיים הספיקו להגיע הרבה יאכטות למרינה, על היאכטה של אבישי ישב שחר ליד ההגה, כולם כנראה היו למטה.
"שלום הילה" אמר שחר כשראה אותן.
"שלום שחר" אמרה הילה בקול נבוך כמעה. שחר היה נראה לבוש בחולצה אלגנטית, ממש מוכן למסיבה.
"שלום רונית" אמר אבישי שבנתיים עלה למעלה.
"את יודעת איפה המסיבה?" המשיך אבישי.
"אני חושבת שזה ברחבה ליד המספנה" אמרה רונית, האמת היא לא ידעה איפה בדיוק המסיבה, אבל הרחבה הגדולה היחידה שיש במרינה היא ליד המספנה.
"טוב, אז נלך?" שאל אבישי תוך שהוא עולה לרציף. כולם עלו אחריו, שוב רונית הובילה, כולם הלכו אחריה לכיוון הרחבה. שחר הלך ליד רונית ואמר "רונית, אפשר לשאול שאלה בחוקי דרך?"
"כן" ענתה רונית תוך שהילה חושבת שהנה מגיעות השאלות המתחכמות של שחר... היא הקשיבה לשאלה למרות, שהניחה שהיא לא תבין דבר.
"נניח שאנחנו נמצאים בקדמית מפנה שמאלי ובדיוק עושים סיבוב ומגיעה סירה אחרת, האם אנחנו צריכים לפנות לה?"
רונית השתהתה רגע כאילו חושבת על התשובה, הילה לא הבינה דבר מהשאלה ותהתה האם גם רונית לא הבינה את השאלה ולכן היא משתהה בתשובה.
"אם עברת את קו הרוח, ואתה עדיין בסיבוב, אתה מפנה עד שאתה בקדמית מפנה ימני ואז הסירה השנייה היא מעל הרוח כך שהיא מפנה לך." ענתה רונית.
הילה למרות שלא הבינה לא את השאלה ולא את התשובה, הבינה מדוע אמרה רונית ששחר שואל שאלות מתחכמות.
הם התקרבו לכיוון הרחבה, "מסיבה יפה הכינו לנו" אמר אבישי כשראה את הבמה והדגלים.
בצד ימין היה שולחן עמוס בכל טוב, אבישי הסתכל על השולחן העמוס באוכל "עכשיו אני מבין בשביל אנחנו משלמים דמי חבר לאיגוד השייטים" המשיך אבישי בחיוך.
לאט לאט החלו להתאסף עוד ועוד שייטים, הם לקחו צלחות ונעמדו בתור שהתחיל ליד שולחן האוכל.
קצת אחרי שהתיישבו ליד אחד השולחנות, עלה יורי יו"ר איגוד השייטים וברך את כולם, לאחר נאום קצר, עלה נציג עיריית אשקלון.
"טוב שיורי לא מדבר טוב עברית, בגלל זה הנאום שלו קצר" צחק שחר.
הילה צחקה, היא הבחינה היטב במבטא הרוסי של יורי, אם כי מבטא אינו אומר שהוא לא מדבר טוב עברית היא חשבה.
לאחר הנאום של נציג עיריית אשקלון שהתארך ונראה שאף אחד לא מקשיב לו, עלה שוב יורי וסקר את מהלך התחרות המתוכננת.
הוא הסביר שיש ארבע סוגי סירות מתחרות סירות גדולות (Class A)
סירות בינוניות (Class B), סירות קטנות (Class C) וסירות עם ניקוד IRC
"באיזה Class אנחנו?" שאלה אורית
"אנחנו סירה גדולה אז תביני לבד" ענה אבישי.
"מה ההבדל בין הקבוצות השונות לאילו עם ניקוד IRC?" שאל שחר
את התשובה לשאלה הזו ידעה הילה מסיפוריה של רונית. רועי החל להסביר ש IRC היא שיטה לקביעת מקדם לסירה שבעזרתו אפשר להשוות תוצאות של סירות מדגמים שונים.
"אבל רגע כך זה גם הקבוצות השונות לא? אז מה ההבדל בין זה לבין IRC?" המשיך שחר
רועי המשיך להסביר שיש כל מני שיטות לקביעת המקדם הזה IRC היא שיטה אנגלית שמבוססת על נוסחה סודית, בעלי הסירות מזמינים מודד מיוחד ששולח את הנתונים לחברה ואז מקבלים את המקדם.
"נוסחה סודית, למה?" אמר שחר ונראה קצת כועס.
"אני לא יודע, נראה לי שככה הם מרוויחים כסף" ענה רועי
"חמור מאד, חשבתי שלעולם השייט עדיין לא הגיעה הרעה החולה הזו של להסתיר ידע בשביל רווח כספי מיידי" אמר שחר בכעס.
'נראה ששחר הוא תומך של תנועת התוכנה החופשית' חשבה הילה, היא הכירה את הרעיונות האלו מהאוניברסיטה, אבל לרגע לא חשבה לקשר בין זה לבין שייט כמו ששחר עשה עכשיו.
"הסתרת מידע בשביל רווח כספי מיידי זו הצרה של העולם המודרני, חשבתי שזה רק בעולם התוכנה" אמר שחר.
"מה הקשר?" שאל רועי.
"בעולם התוכנה, כיום אנשים מוכרים את זכות השימוש בתוכנה אבל את התוכנה עצמה הם מסתירים, קוד המקור שהוא בעצם הנוסחה של התוכנה מוסתר, בדיוק כמו הנוסחה של IRC כל זה למה? בשביל רווח כספי מיידי. אם כי נראה שזה לא לגמרי מצליח אבל למרות זאת כולם חושבים שזו הדרך"
'ממש תומך נלהב' חשבה הילה שהקשיבה לנאום של שחר. היא הסתכלה על שאר אנשי הצוות, נראה שחוץ מאבישי וכנראה גם אורית, אף אחד לא ממש הבין על מה שחר מדבר.
אבישי ניסה להסביר "שחר טוען שיש מאות אלפי חברות תוכנה ובפועל רק מעטות מהן ממש מרוויחות, לעומת זאת יש מספר קטן יחסית של חברות תוכנה שאצלן קוד המקור פתוח והן דווקא מרויחות"
"רק רגע, אם הכל גלוי אז איך הן מרויחות?" שאל רועי
"למה שלא ירויחו? הן נותנות שירותים" התערבה אורית בשיחה.
"אבל אותן חברות שמוכרות תוכנה, הן מוכרות מוצר אז למה שלא ירויחו?" הקשה רועי
שחר נראה כועס "תוכנה היא לא מוצר, כמו יאכטה, תוכנה היא ידע ולכן היא גם אף פעם לא מוצר מוגמר, אי אפשר להתייחס לידע כאל מוצר" הוא אמר כשפניו כעוסות.
הילה הסתכלה על שחר מופתעת, בצהריים הוא נראה לה אדם כל כך רגוע, איך דבר כזה פעוט יכול כל כך להכעיס אותו?
היא הכירה אמנם את הנושא הזה וחילוקי הדעות סביבו אבל עדיין לא הבינה מה הכעס הגדול.
"שחר, אולי נדבר על נושא אחר ולא רק תוכנה? אתה לא צריך להתרגז לפני התחרות" התערבה פתאום רונית, היא דווקא נהנתה מהמסיבה והכעס של שחר רק העכיר את האוירה.
שחר הסתכל על רונית, נבוך במקצת "כן, צודקת, בואו נעזוב את זה זה באמת לא לעניין כרגע".
יורי סיים לדבר ואחל לכולם בהצלחה בתחרות.
"מה הוא אמר?" שאל שחר שמרוב שהיה עסוק בכעסו לא הקשיב
"הוא אמר שמחר בשעה תשע ושלושים יהיה תדריך לפני היציאה לים, הזינוק יהיה בשעה עשר ושלושים" אמרה רונית.
"איפה את תהיי בזמן התחרות?" שאל שחר
"מה זאת אומרת איפה אני אהיה, אני אהיה על סירת השיפוט או על אחת מסירות המנוע המלוות, אני רוצה לראות איך אתם מנצחים" ענתה רונית מיד. הילה חייכה חושבת לעצמה שעם ההשקעה שרונית השקיעה בהם הם בטוח מנצחים.
"תני לנו טיפים" אמרה אורית בצחוק.
"לא, אסור לי, מחר אחרי התדריך לפני שתצאו לים נעבור על התדריך ועל הזינוק וזו הפעם האחרונה שאתם מדברים איתי עד אחרי התחרות, גם אם תראו אותי אל תעשו לי שלום אפילו, שלא יהיה אפילו חשד לקשר כלשהו בזמן התחרות, השופט מאד נוקשה בקטע הזה" אמרה רונית בפנים רציניות. הילה הסתכלה על רונית, קצת מתפלאת על הרצינות שלה, הרי היה ברור שאורית צוחקת.
לאחר שנפרדו מאבישי והצוות, חזרו לדירתה של לילך, הילה הסתכלה סביבה על התמונות שעל הקיר, ושאר חפצי הנוי שהיו שם למכביר, הכל סבב סביב הים. באחד הארונות הייתה דלת זכוכית מאחוריה היו מספר גביעים ומדליות, מכל התחרויות של לילך.
"מה עושה לילך היום?" שאלה הילה.
רונית התקרבה גם היא לדלת הזכוכית והסתכלה גם היא על הגביעים "לילך עובדת במרכז לחינוך ימי באשקלון ועדיין מתחרה" ענתה רונית.
הילה נזכרה בסירות של המרכז לחינוך ימי אשקלון אותן ראו במרינה בדרך לרציף.
"עם מי היא מתחרה היום?"
"לא מכירה אותה, מישהיא שעובדת איתה במרכז הימי" אמרה רונית תוך שהיא מסתכלת בגביעים והמדליות, חלק מהמדליות היו כאלו שהן זכו יחד, אבל היו שם כמה כאלו מתחרויות אחרות.
"מה אנחנו עושות מחר?" העבירה הילה את נושא השיחה.
"מחר בבוקר נגיע למרינה, נשמע את התדריך, נדבר קצת עם הצוות ואז נעלה על סירת השיפוט, דיברתי היום עם יורי לוודא שיש מקום בשבילנו" אמרה רונית
'מתי היא הספיקה?' שאלה את עצמה הילה.
אני מקווה שתרגישי טוב על סירת השיפוט"
על זה הילה לא חשבה, באמת מה יקרה אם תיהיה לה מחלת ים.
"את חושבת שארגיש לא טוב?"
"האמת אני לא יודעת, להיות על סירת מנוע עוגנת במשך כמה שעות זה לא תמיד קל, הבאתי איתי כמה כדורים נגד בחילה, אבל אם תרגישי רע, נעבור לאחת מסירות המנוע המלוות ונחזור לחוף" אמרה רונית.
"טוב, אני מקווה שארגיש טוב, אחרי הכל היום הרגשתי טוב על הסירה של אבישי" ענתה הילה
"אני מקווה שתרגישי טוב, אם כי על מפרשיות בדרך כלל אין מחלת ים כך שזה לא ממש מדד".
הוספת תגובה