סיפורים של אורי עידן

>> עבודה חדשה >> פרק רביעי

 
plus זריחה חדשה
plus נולדו חופשיים
plus סאן-רייז ההתחלה
plus אתגר
plus עבודה חדשה
plus שקיעה חורפית
plus רחשי הלב האחרונים
plus מפליגים בישראל
plus סיפורים קצרים
minus פורום הסיפורים של אורי עידן
minus יצירת קשר

      כניסה   
זמן יצירה: 27/10/2011 14:52      מספר מילים: 1274

משהגיעו לסירה, אבישי פנה להילה ואמר בצחוק "תורידי בבקשה נעליים לפני שאת עולה, סירה זה מקום קדוש"
הילה ורונית צחקו "הסבר כזה ללמה להוריד נעליים, עדיין לא שמעתי" אמרה רונית תוך שהיא עולה לסירה ועוזרת להילה לעלות לסירה.

"אז מה ההסבר שלך?" אמר אבישי בחיוך.
"ההסבר הפשוט, שלא ליצור לכלוך על הפיברגלס הלבן" ענתה רונית.
"כן אני יודע אבל זה משעמם וחוץ מזה בשבילי הסירה זה מקום קדוש" צחק אבישי.

הילה צחקה על חוש ההומור של אבישי, תוך שהיא מתיישבת בצד שמאל של הסירה.
אבישי הניע את המנוע. 'כמה שקט המנוע כאן' חשבה הילה.
"רונית תלכי בבקשה לחרטום לשחרר את החבלים"

"אני מבין שזו פעם ראשונה שלך על יאכטה" פנה אבישי להילה.
"כן, זו הפעם הראשונה"
"טוב, אני מקווה שתהני" אמר אבישי תוך שהכניס לסירה את הקרש ששימש כגשר מהרציף לסירה והתיר את אחד מחבלי הירכתיים.

"תתירי את החבל הימני קודם" צעק אבישי לרונית, הילה הסתכלה לעבר החרטום ועקבה במבטה אחרי רונית, תוהה בליבה מדוע חשוב להתיר את החבל הימני קודם.
רונית התירה את החבל ומשכה אותו לתוך הסירה, לאחר מכן משכה לסירה את החבל השני. תוך כדי כך אבישי התיר את החבל השני והסירה החלה לנוע קדימה, הילה עקבה במבטה אחרי אבישי שנראה מביט קדימה בריכוז, זה היה נראה קצת קשה לנווט את הסירה כך בין העמודים.

לאחר שיצא מאזור הרציפים אמר אבישי "רונית, תרימי את הפנדרים כשאת חוזרת" הילה עקבה אחרי רונית מנסה להבין מה זה פנדרים, כשראתה שרונית מרימה מצופים שהיו קשורים לדפנות הסירה הבינה הילה שכנראה פנדרים אלו משמשים לשמירה מפני דפיקה של הסירה בסירות אחרות מהצד.

"למה אתה עובר כל כך צמוד לשובר הגלים?" שאלה רונית
"הפתח כאן מאד צר, רק כאן יש עומק מספיק לסירה" ענה אבישי תוך שהוא עוקב בזהירות אחרי מד העומק.
הילה הסתכלה לעבר הפתח, לא כל כך מבינה מדוע אבישי אומר שהפתח צר, לה הפתח נראה רחב מאד ומספיק לפחות לשתי סירות אם לא יותר.

הילה הסתכלה לעבר הפתח, כשיצאו מפתח המרינה נראו מספר סירות שנראה שמתכוונות להכנס למרינה. "נראה שיהיה הרבה אקשן מחר" אמרה רונית שגם היא הבחינה בסירות.

אבישי ורונית הרימו את המפרשים, הילה עקבה אחריהם במבטה, מנסה להבין את התהליך.
לאחר שעלו המפרשים כיבה אבישי את המנוע, אפשר היה ממש לשמוע את השקט. הילה נהנתה לשבת כך להסתכל על החוף, היא מעולם לא ראתה את החוף מהכיוון הזה.

"איזה כיף, אני לא מבינה למה פרשת מזה" פנתה הילה לרונית.
"כן, את צודקת, זה כיף אבל הפלגה תחרותית זה הרבה יותר קשה" ענתה רונית

"את נהנית?" שאל אבישי לאחר מספר דקות
"כן, מאד" ענתה הילה מיד.
"אז בואי תחזיקי את ההגה, תהני עוד יותר"
להחזיק את ההגה... היא הסתכלה על אבישי מופתעת זה אמנם לא נראה כל כך מסובך עכשיו כשההפלגה הייתה רגועה, אבל עדיין היא לא הייתה בטוחה שהיא יכולה לעשות את זה "בואי תנסי, זה לא מסובך" המשיך אבישי.

הילה נעמדה ליד אבישי ואחזה בהגה. "רונית תסבירי לה איך שומרים קורס?" אמר אבישי תוך שהוא עוזב את ההגה.
רונית נעמדה ליד הילה והסבירה לה איך להסתכל על המפרשים ואיך יודעים שזהו הכיוון המתאים, הדברים הזכירו להילה את מה שרונית הסבירה לה בעבר על שייט, היה נחמד לראות את המושגים, שהיא שמעה עליהם בתיאוריה, הלכה למעשה. אבישי בנתיים התישב ליד התורן ונהנה מרוח אחר הצהריים הקלילה.

הילה החזיקה את ההגה כרבע שעה, אז חזר אבישי ואמר "נכון שזה קל?"
"כן, זה באמת לא מסובך" ענתה הילה שנראה שתפסה את העקרון די מהר.
"נכון, זה באמת לא קשה, זה יותר קל מלנהוג ברכב" אמר אבישי בצחוק.
"אז אם את כל כך נהנית מזה, אולי תבואי איתי להפליג שוב" המשיך אבישי.
"כן, בשמחה" ענתה הילה.

אבישי נכנס רגע לתוך הסירה ויצא עם כרטיס ביקור ונתן להילה.
הילה בחנה את הכרטיס, היה כתוב עליו "אבישי כץ - יועץ תוכנה"
"גם אתה בתחום המחשבים?" שאלה הילה מופתעת.
"כן, אפשר לומר" ענה אבישי.
הילה הסתכלה עליו, לא מבינה מדוע הוא אומר את זה בצורה כזו 'אפשר לומר', האם זה אומר שהוא לא בתחום המחשבים?

"טוב נראה לי שכדאי לחזור, עכשיו נראה איך את עושה סיבוב"
'איך עושים את זה?' חשבה הילה, היא בקושי הבינה איך לשמור את הסירה ישרה אז עכשיו להסתובב...

"תסובבי את ההגה עד הסוף ימינה" אמר אבישי.
הילה סובבה את ההגה, הסירה החלה להסתובב ימינה, רונית העבירה את מפרש החלוץ לצד שני
"עכשיו תישרי את ההגה" אמר אבישי
"את רואה, זה לא מסובך" המשיך אבישי.
'כן, כשהוא אומר מה לעשות, זה לא מסובך' חשבה הילה.

כשהתקרבו חזרה למרינה אמר אבישי "טוב, בואו נעלה מול הרוח ונוריד מפרשים"
"זהו, כבר נגמר?" שאלה הילה
"אני רואה שאת באמת נהנית, אבל כן, כדאי שנחזור כבר, אנחנו לא רוצים להשאיר את כולם מחוץ לבית" אמר אבישי בצחוק.
לאחר שירדו המפרשים אמר אבישי "טוב, תני לי את ההגה עכשיו, אמנם להחזיק הגה זה יותר קל מאשר לנהוג באוטו אבל להכנס למרינה אשקלון זה קצת יותר קשה מאשר להכניס רכב לחניון..."
רונית הסתכלה עליו ואמרה בחיוך "אבל אתה זה שאמרת שיותר קל להכנס עם יאכטה ארבעים פיט למרינה מאשר להכנס עם רכב לחניון"
"צודקת אבל לא כשמדובר במרינה אשקלון עם פתח צר כזה ועגינת ירכתיים בין עמודים" ענה אבישי בחיוך.
אבישי ניווט את היאכטה לתוך המרינה בזהירות, שוב קרוב מאד לשובר הגלים.
"למה אתה אומר שהפתח צר?" שאלה הילה, נזכרת במה שאבישי אמר לרונית כשיצאו מהמרינה על הפתח הצר.
אבישי הביט על מד העומק ואז הביט קדימה וענה "הפתח כאן מאד רדוד, היאכטה הזו צריכה עומק של למעלה משני מטר כדי להכנס ויש כאן רק תעלה צרה בעומק הזה"
הילה הסתכלה עליו תוהה, "איך אתה יודע איפה להכנס?"
"כשנכנסנו עקבתי אחרי סירת המנוע שהכניסה אותנו וזכרתי את הנתיב, חוץ מזה אני מסתכל כל הזמן על מד העומק" ענה אבישי.

תוך מספר דקות הם התקרבו למקום העגינה, הילה עקבה במבטה אחרי אבישי שהסתכל על הרציף ונראה מאד ממוקד, היא נזכרה בדבריה של רונית, שגישה לרציף אינה דבר קל עם יאכטה גדולה שכזו.
אבל כשאבישי עושה את זה זה נראה פשוט, אבישי סובב את ההגה ימינה, שילב לאחור ונכנס בדיוק בין העמודים. הילה ניסתה להשוות את זה בדמיונה לחנייה בהילוך אחורי ברכב, גם ברכב היה לה קשה לעשות חנייה מושלמת כזו.

על הרציף חיכו כבר שאר אנשי הצוות שנראה שחזרו לא מזמן מהטיול באשקלון, 'שוב תזמון מושלם' חשבה הילה כשהיא מחייכת לעצמה.
"אני הולכת להתקלח" אמרה אורית שבנתיים נכנסה לסירה לקחת כלי רחצה ומגבת.
"תלכו להתקלח, אני בנתיים אשאר בסירה לעשות מדיטציה" אמר אבישי
"מדיטציה?" אמרה הילה קצת מופתעת, אבישי לא נראה לה טיפוס רוחני של מדיטציה.
"כן, הוא מקפיד פעמיים ביום על מדיטציה" ענה לה שחר
"לא ידעתי שהוא מתרגל מדיטציה" אמרה רונית
"כן, הוא אומר שזה מה שמחזיק אותו, הוא מאד נהנה מזה" המשיך שחר
"יפה, רק שהוא ממש לא נראה הטיפוס הרוחני"
"צודקת, הוא מוכיח שלא צריך להיות ממש טיפוס רוחני בשביל לתרגל מדיטציה"

"טוב, נראה לי שאנחנו נלך להתקלח בבית" אמרה רונית תוך שהיא יורדת לרציף.
כמה זמן יש לנו?" שאלה הילה תוך שגם היא יורדת מהסירה.
"אנחנו מוזמנות למסיבה בשבע כאן במרינה, כך שיש לנו בערך שעתיים"
'אין לנו יותר מדי זמן' חשבה הילה תוך שהן הולכות לכיוון הרכב.

נראה שרונית הכירה את הדרך לביתה של לילך, הן הגיעו די מהר למקום. רונית חיפשה את המפתח שלילך אמורה הייתה להשאיר לה.
לאחר שנכנסו לדירה, אמרה רונית "טוב כדאי שנתחיל להתארגן תכנסי למקלחת, אני אכנס אחרייך"
הילה פתחה את התיק שלה מוציאה משם מגבת וכלי רחצה "מה כדאי ללבוש למסיבה?" היא שאלה
רונית הסתכלה עליה כאילו חושבת בעצמה מה ללבוש.
"לא יודעת, אני מניחה שמאחר שרוב האנשים הגיעו לשם בהפלגה, הלבוש לא יהיה ממש לבוש של ערב"
"טוב, גם ככה לא הבאתי שמלת נשף" אמרה הילה בצחוק תוך שהיא מוציאה חולצת פולו כחולה ומכנסיים לבנים.
"זה בסדר?" שאלה תוך שהיא מצביעה על הבגדים שהוציאה מהתיק
"בסדר גמור, רק תשאירי את הכפתורים פתוחים" צחקה רונית
הילה צחקה, נזכרת במה שאמרה לה רונית כשסיפרה לה על ראיון העבודה האחרון.

לפרק הבא


הוספת תגובה