סיפורים של אורי עידן

"טוב, אני איתך" אמר עופר
"האם סיימת את כל ענייני המנהלה של קבלה לעבודה?" שאל עופר
היא הניחה שהוא מתכוון לחתימה על הסכם עבודה וקיוותה שזה לא יעכב את תחילת העבודה, היא הייתה שמחה להתחיל לעבוד כבר עכשיו.
"לא, עדיין לא סיימתי" ענתה הילה.
"לא חשוב, זה יכול לחכות קצת. מתי את יכולה להתחיל לעבוד?"
"אני פנוייה, אז זה תלוי בכם" היא ענתה, מקווה שזה לא נראה נלהב מדי.
"טוב, מצידי, נתחיל ביום ראשון בשבוע הבא. שבוע חדש, זמן טוב להתחלה" אמר עופר ונראה עדיין קצת מהורהר.
הילה הניחה שמה שהוא שמע בטלפון עדיין מטריד אותו, היא רצתה לשאול מה היה הטלפון אבל חשבה שזה קצת חוצפני מדי. זה בטח משהו שקשור לעבודה.

"אני מבין שורד עשתה לך סיור בחברה, אז עכשיו את מכירה את המקום" המשיך עופר.
'מכירה? זה נראה כמו מבוך אחד גדול, במיוחד האזור הזה של אנשי התוכנה' חשבה הילה. האמת שהסיור נראה לה קצר, היא הייתה שמחה לקבל קצת יותר הסברים וקצת להכיר את האנשים. היא קיוותה שעופר יערוך לה הכירות עם האנשים.
"אני מניח שזה בנתיים נראה לך כמו מבוך אחד גדול" המשיך עופר בחיוך.
היא שמחה שהוא מבין את התחושה שלה.

לפתע צלצל שוב הטלפון על שולחנו של עופר "רגע, אני מקווה שזה לא משהו דחוף" אמר עופר כשהרים את השפופרת.
הפעם הוא נראה יותר מודאג מבשיחה הקודמת, כנראה שגם הטלפון הזה היה באותו עניין.

לאחר שסיים את השיחה והניח את השפופרת אמר "אני חושש שיש כאן כמה קטסטרופות שאני צריך לטפל בהם, אז לצערי נצטרך לדחות את הסיור המפורט יותר ליום ראשון"
"טוב, אני אלווה אותך לכניסה, ביום ראשון תבואי בבוקר לעידית שתסיים את העניינים המנהלתיים ואז נראה לך את המקום ונכיר לך את האנשים" אמר תוך שהוא קם ממקומו.
הילה קמה ויצאה אחריו מהמשרד מנסה להזכר בדרך לכניסה.

כשהגיעה הבייתה נגשה למחשב לבדוק מיילים תוך שהיא חושבת בשמחה, 'עכשיו אני יכולה להגמל מההתמכרות הזו, מצאתי עבודה...'
היא נגעה בעכבר והמתינה לתצוגה שתופיע, לפתע הופיע חלון ענק על כל המסך בחלון על רקע כחול היה כתוב בגדול "הוירוס האחרון. עכשיו כבר מאוחר מדי"

הילה הסתכלה בתדהמה על המסך 'וירוס? על אף כל ההגנות איך הגיע וירוס למחשב שלי' כבר שנים שלא היה לה וירוס במחשב, אחרי הכל היא ידעה לא רע איך לנהל את המחשב שלה, היא גם הייתה ה"טכנאית" של כל החברים שלה ושל כל המשפחה, כל בעיה במחשב תמיד קראו לה.
היא ניסתה לסגור את החלון, אבל הוא סירב להסגר, בכלל המחשב סירב לעבוד. היא כבתה את המחשב בתקווה שהפעלה מחדש תאפשר לה להמשיך לעבוד עם המחשב.

היא המתינה מסתכלת בציפיה על המסך וכאן נכונה לה הפתעה קשה עוד יותר, המחשב סירב לעלות בהודעה שאין על הדיסק מערכת הפעלה. כאן היא הבינה שהוירוס הזה קטלני במיוחד, כנראה מחק את תוכן הדיסק.
היא הייתה המומה, 'מה אני עושה עכשיו?' היא חשבה. לאחר רגע חשבה שלפחות הוירוס פגע בה עכשיו כשכבר מצאה עבודה ולא לפני כן.
היא נגשה לארון להוציא את הדיסקים, אין ברירה צריך להתקין מחדש. אבל ממש לא היה לה כח להתעסק עכשיו עם התקנה מחדש וכל ההגדרות.

'נלך לחדר כושר ואחר כך נתקין מחדש' היא חשבה תוך שהיא קמה ממקומה והולכת לעבר ארון הבגדים. תוך רגעים ספורים החליפה בגדים, לקחה את התיק ושמה פעמיה לחדר הכושר. כשהגיעה לחדר הכושר ראתה תור ארוך בכניסה, משום מה התהליך של כניסה לחדר הכושר שבדרך כלל היה שנייה אחת של להעביר את הכרטיס שלה במחשב ולקבל מגבות לקח הפעם יותר זמן, כשהתור התקצר קצת, התברר לה שגם שם אין מחשב, פקידת הקבלה בודקת כל אחד ברשימות מודפסות במקום להעביר את הכרטיס שלו במחשב.
"מה קרה?" היא שאלה כשהגיע תורה
"וירוס הרס לנו את כל המחשבים" ענתה פקידת הקבלה תוך שהיא מסמנת ברשימות שלה את שמה של הילה
"מה גם כאן?" אמרה הילה בתדהמה.
היא סיפרה לפקידה בקיצור את מה שקרה במחשב שלה בבית תוך שהיא מציצה על מסך המחשב בקבלה, בדיוק אותו וירוס עם אותה הודעה על המסך.

עוד במלתחות הנשים לפני שנכנסה לחדר הכושר, הבינה מהשיחות ששמעה שכמעט כולם נדבקו בוירוס הזה. היא ממש לא האמינה, איך זה יכול להיות וירוס כזה שפוגע בבת אחת בכל המחשבים. אולי זה היה הדבר שהטריד את עופר בעבודה, אם כי מצד שני זכור לה המשפט שלו שאמר משהו כמו בנו כצפוי לא פגע. מה גם שהמחשב שלו נראה שעבד ולא היה נגוע בוירוס.

לאחר האימון כשחזרה הבייתה פתחה טלויזיה ואז התברר לה שהוירוס הזה אינו רק משהו מקומי. כל העולם נפגע בוירוס, זה התחיל בבוקר מוקדם במזרח הרחוק, לאחר מכן כשהגיע הבוקר בישראל ובאירופה, גם שם נתגלה הוירוס ועכשיו בשעות אחר הצהריים כאן, ובבוקר בארה"ב מתחילים גם שם לראות את הוירוס.
זה היה נראה כמו פעולת טרור מתוכננת מראש. נראה היה שכולם המומים מעצמת הפגיעה. אינספור פרשנים ומומחי אבטחת מידע רואיינו בטלויזיה ואף אחד לא ממש ידע מה להגיד. בנוסף למומחי אבטחת מידע רואיינו גם פרשנים ומומחים לכלכלה שמדבריהם ניתן להבין שזו אחת המכות הכלכליות הגדולות ביותר שאי פעם היו, הרבה יותר מאשר פעולת טרור גדולה או אסון טבע. היו גם לא מעט שהשוו את הוירוס הזה להפלת מגדלי התאומים באחד עשר בספטמבר 2001.
הילה הסתכלה רגע על השעון ופקעה בצחוק, זה כנראה לא מקרי, הרי התאריך היום 11 בספטבמבר 2014 ורגע, זה 13 שנה אחרי וגם המספר 13 קשורות בו לא מעט אמונות תפלות.
ואז היא נזכרה בעוד משהו, בזמן ההפלגה כשנטע ספרה על וירוס, שחר אמר משהו "עוד מעט כל זה לא יהיה רלוונטי" האם הוא ידע על הוירוס?

היא לקחה את הטלפון הסלולרי שלה, היא רצתה לספר לרונית על מה שחשבה. אבל נראה היה שגם הטלפון הפסיק לעבוד, התגובה הייתה עומס יתר ברשת. 'נקווה שהוירוס לא פגע במרכזיה' חשבה הילה תוך שהיא הולכת לטלפון הקווי שהיה בחדר השני, הטלפון הזה עבד אם כי לקח קצת זמן עד שנשמע צליל החיוג.
"היי רונית, מה קורה?"
"לא יודעת, נורא מה שקורה, רציתי לקנות אוכל ואני לא יכולה בגלל שהמחשב בחנות קרס, בטלויזיה כולם מדברים על האסון הנורא של קריסת המחשבים" נשמעה רונית נסערת מצידו השני של הקו.
"את יודעת מה שמתי לב עכשיו?" ענתה הילה בצחוק ומיד המשיכה וסיפרה לה על ההקבלה שמצאה בין נפילת מגדלי התאומים לבין היום.
"אני לא מבינה איך את יכולה לצחוק ברגע כזה" ענתה רונית שעדיין הייתה נסערת.
לאחר רגע של שקט, המשיכה רונית "רגע, היום היה לך ראיון שני בעבודה, זה בטח גם ישפיע על קבלתך לעבודה"
הילה שתקה רגע ונזכרה במה שקרה היום עם עופר.

"לא אני לא חושבת שזה ישפיע" אמרה הילה וסיפרה לרונית בקיצור מה קרה בבוקר.
"למה את חושבת שהוא התכוון שהוא אמר שזה לא ישפיע?"
הילה לא לגמרי ידעה לענות על כך. אבל לפחות הרגישה מעודדת שכנראה זה לא ישפיע על קבלתה לעבודה. היא כבר הייתה חסרת סבלנות. היא רצתה שיגיע כבר יום ראשון והיא תתחיל לעבוד.

לאחר השיחה עם רונית החליטה להתקין מחדש את המחשב שלה, היא השאירה את הטלויזיה פתוחה וחיפשה את הדיסקים להתקנה. אם כבר להתקין מחדש, אולי כדאי להתקין לינוקס? היא נזכרה בעופר שאמר לה בראיון הראשון שמערכת ההפעלה היא GNU/Linux הוא היה הראשון שהיא הכירה שקורא למערכת בשמה המלא. לא יזיק ללמוד את המערכת, אז אולי בסוף הוירוס יגרום למשהו טוב?
היא נזכרה בימים באוניברסיטה אז היה לה חבר שמאד אהב תוכנה חופשית, אמנם לא אידטליסט כמו שחר, אבל תמיד עודד אותה להתקין לינוקס, הוא זה שנתן לה את הדיסקים, שבנתיים שכבו בארון.
זה הזכיר לה את ירון הבחור שפנה אליה מאתר ההכרויות, היא כמעט שכחה ממנו מכל ההתרגשות של הראיון בביו-סק וההפלגות עם אבישי. נראה שגם זה אבד עם נפילת המחשב. או שאולי זה לא אבד? האם גם השרת של האתר נפל? היא נסתה להזכר ממה שהיא שמעה בטלויזיה לגבי שרתי אינטרנט האם גם הם נפלו.

בנתיים היא מצאה את הדיסק של לינוקס והכניסה אותו למחשב, היא נסתה להזכר בתהליך ההתקנה של לינוקס, אבל נראה שאין צורך להזכר, הדיסק התחיל לעבוד, מיד עלה חלון יפה עם הסבר קצר, היא קראה את ההסבר והחלה בתהליך ההתקנה.

ברקע בטלויזיה אמרו, שנראה שהוירוס הזה הוא דבר שתוכנן מראש, חיפוש בגיבויים של כמה חברות גדולות הראה שהוירוס היה קיים במחשבים כבר חודשים רבים. כך שזהו מבצע שתוכנן בקפידה זמן רב מראש. האו"ם הקים ועדת חקירה לעניין, כך גם האיחוד האירופי. בכלל נראה היה שכל העולם בלחץ.

'מעניין מי זה שתכנן פשע כל כך גדול? האם זה ארגון קיצוני כמו אלקעידה?' היא חשבה תוך שהיא מסתכלת בטלויזיה, גם שם העלו בדיוק את אותה שאלה. מניתוח ראשוני שעשו גורמי הבטחון מתברר שכנראה שאין לזה קשר לארגוני הטרור המוכרים, אף ארגון טרור מוכר לא לקח על כך אחריות. מעבר לזה זה פגע בכל מדינות העולם במידה שווה, גם מדינות ערב נפגעו באותה מידה. בעצם היחידים שנפגעו במידה מועטה יחסית היו מדינות עולם שלישי בהם השימוש במחשבים הוא פחות.

הארוע הזה הוגדר על ידי כולם כארוע המשתווה בעצמתו לארועי טרור גדולים בסדר גודל של נפילת מגדלי התאומים ב 11 בספטמבר 2001. מתברר שהיא לא הייתה היחידה ששמה לב להקבלה בתאריכים, ההערכה היא שזה לא מקרי שהוירוס הזה תקף באותו תאריך בדיוק. אם כי ההקבלה בתאריכים לא סייעה למציאת האחראי למהפכה הזו, שכל הנסיונות למצוא אותו עלו בתוהו בנתיים.

לפרק הבא