הילה עמדה ליד השער לרציף C במרינה הרצליה, ממתינה לאבישי שיבוא לפתוח לה את השער.
"שלום הילה, אני שמח שבאת" אמר אבישי תוך שהוא פותח לה את השער. הילה קצת חששה, הוא הזמין אותה לבוא להפליג לבד, רק הוא והיא, היא קצת חששה איך היא תסתדר שהרי היא לא מבינה דבר בשייט. רונית כמובן הרגיעה אותה, אבישי הוא שייט מעולה והוא צריך עוד מישהו רק כי אסור להפליג לבד. הילה קצת הופתעה, אחרי הכל היאכטה היא די גדולה, או לפחות כך היא נראתה להילה.
הילה הלכה אחרי אבישי אל קצה הרציף, המקום בו עגנה היאכטה של אבישי. "אתה בטוח שנסתדר? אני לא יודעת כלום בשייט" חזרה הילה על דאגתה.
"אמרתי לך, אל תדאגי, להשיט יאכטה זה יותר קל מלנהוג באוטו ובאותו את נוהגת לבד, נכון?" אמר אבישי בצחוק קל.
כשהגיעו לסירה אמר אבישי "בואי נסביר לך מה לעשות ונצא לים"
אבישי עלה לסירה, הילה אחריו, הוא הסביר לה על החבלים שקושרים את הסירה לרציף וכיצד לשחרר את החבלים. זה באמת לא נשמע מסובך. היא הייתה צריכה להחזיק את החבל ולזרוק אותו לרציף כשאבישי ביקש ממנה, לאחר מכן לחזור לירכתים ובדרך לשחרר עוד חבל, זה הכל.
אבישי הניע את המנוע, החזיק את חבל הירכתיים ואמר "שחררי את החבל" הילה שחררה את החבל וזרקה אותו לרציף, היא לא כל כך הצליחה לזרוק והחבל נפל למיים. "לא נורא, בואי חזרה ובדרך שחררי את חבל הבלם" אמר אבישי משהבחין בחבל במיים.
היאכטה יצאה לאט ממקום העגינה שלה, הילה הסתכלה על אבישי איך הוא מסובב את ההגה בעדינות. תוך דקות ספורות הם היו מחוץ לפתח המרינה, אבישי הסתכל על הרוח ואמר "אני עולה מול הרוח ומרים ראשי" הילה הסתכלה עליו, תוהה האם היא צריכה לעשות משהו ואז שמעה זמזום של מנוע חשמלי והמפרש עלה לבד. אבישי עקב במבטו אחרי המפרש העולה. לאחר שהמפרש היה למעלה אמר אבישי "עכשיו נפתח את החלוץ, תשחררי בבקשה את החבל הזה" הוא הצביע על חבל שהיה מגולגל בצד ימין. הוא עצמו שחרר חבל אחד בצד שמאל ומתח חבל אחר, המפרש שהיה מגולגל מקדימה נפתח לגמרי. אבישי מתח את המפרש ואמר "זהו אנחנו מפליגים אפשר להדמים את המנוע", אפשר היה ממש לשמוע את השקט כשאבישי הדמים את המנוע. הילה הסתכלה סביב, הים היה שקט והרוח חרישית.
"אני מבין שהיה לך ראיון עבודה" אמר לפתע אבישי.
"איך אתה יודע?" אמרה הילה, הרי היא לא סיפרה לאף אחד חוץ מאשר לרונית.
"שחר סיפר לי"
היא סיפרה לו בקצרה מה היה בראיון ואיך בסוף ראתה את הים מהחלון וחשבה עליו.
"אני שמח שחשבת עלי" אמר אבישי ומיד המשיך "ומה התחושה שלך, היית רוצה לעבוד שם?"
היא קצת התפלאה שהוא שואל רק לגבי הרצון שלה ולא שואל על הדבר היותר חשוב, האם הם לדעתה הם קיבלו אותה.
"הייתי מאד רוצה לעבוד שם, אני מקווה שיקבלו אותי"
"למה שלא יקבלו?" שאל אבישי
"לא יודעת, אין לי מושג איך עניתי על המבחן שנתנו לי, לא יודעת איך הם התרשמו ממני וחוץ מזה אין לי ניסיון בתחום שלהם"
מיד לאחר שאמרה, חשבה שבעצם עניין הניסיון כאן אולי לא רלוונטי שהרי שחר אמר בפירוש שהוא מחפש אנשים ללא ניסיון.
"את חושבת שהצלחת במבחן?"
"אני די בטוחה שכן, זה לא היה מסובך" אמרה הילה.
"אם כך אז התקבלת" אמר אבישי תוך שהוא הרים את ראשו והסתכל למעלה על המפרש ואחר כך מסביב על הים, נראה שהם היו כמעט היחידים בחוץ. 'הלוואי והייתי יכולה להיות כל כך בטוחה' חשבה הילה.
"מה העבודה שהם מציעים לך?" המשיך אבישי.
הילה סיפרה לו על החברה, המוצרים שלה והעבודה אליה הם מיעדים אותה.
"אז אני מניח שמדובר בתכנות בשפת C" אמר אבישי.
"כן, איך ידעת?" שאלה הילה מיד
"די ברור, רוב הדברים שקרובים לחומרה מתכנתים או ב C או באסמבלי" ענה אבישי.
"אתה יודע C?" שאלה הילה, היא שמחה לראות שהוא מתעניין במה היא תעשה, רוב החברים הקרובים שלה היו מתחומים אחרים ולא הבינו כלל במחשבים.
"כן, יודע קצת" ענה אבישי.
"באיזו שפה אתה מתכנת?" שאלה הילה, היא קצת הצטערה שהוא אמר קצת לגבי שפת C, כנראה שזו לא השפה בה הוא עובד.
"בכמה שפות, פרל, פייתון, וגם C, אבל השפה לא באמת חשובה, מה שחשוב זו הגישה. אחרי הכל שפת תכנות זה רק עניין טכני"
הילה חשבה רגע על דבריו של אבישי, היא מעולם לא חשבה על זה כך. היא חשבה שכל שפה נועדה למשימות מסויימות וכך לפי המשימה בוחרים את שפת התכנות. לפי דבריו, נראה שהוא מבין לא מעט בתכנות, אז עכשיו יש לה עם מי לדבר על תכנות.
"אז לפי דעתך בחירת שפה זה רק עניין של העדפה?" שאלה הילה
אבישי שתק רגע ואז אמר בחיוך קל "תראי איך זה בשפות של בני אדם, אנגלית זו השפה המקובלת למסמכים טכניים וצפרתית השפה לאהבה"
הילה צחקה, זו אכן גישה יפה, אז כמו שלא ממש חשוב באיזו שפה נדבר כך לא חשוב באיזו שפה נתכנת.
"אז מתי תדעי תשובה סופית?" שאל לפתע אבישי.
"לא יודעת, הוא אמר לי תוך כמה ימים, אני מאד מקווה שזה יהיה בקרוב"
"אז מה, עוד מעט תעבדי כל היום ולא יהיה לך זמן לבוא להפליג" אמר אבישי בצחוק.
הילה צחקה, זה הזכיר לה את מה שרונית אמרה, שכשהיא תעבוד לא יהיה לה זמן לחדר כושר.
"חכה, קודם שאתקבל, אחר כך נראה"
בינה לבין עצמה היא תהתה, אם הוא ידע על ראיון העבודה, אולי הוא יודע גם קצת יותר על דעתו של עופר עליה לאחר הראיון. היא חכחה בדעתה האם לשאול אותו.
הם המשיכו להפליג כך עוד כשעתיים עד שהילה שאלה "מתי אתה רוצה לחזור?"
אבישי הסתכל לכיוון האופק ואמר "בואי נחכה לשקיעה ואז נחזור, אלא אם כן את ממהרת"
"לי יש את כל הזמן שבעולם" צחקה הילה.
היא הסתכלה לכיוון החוף שכבר היה נראה רחוק מאד מהם "זה לא רחוק מדי מהחוף?" שאלה
אבישי הסתכל לכיוון החוף "למה רחוק? כל עוד את רואה את החוף אז אנחנו קרובים" אמר אבישי וצחק.
"אבל האמת שכדאי שנעשה סיבוב, כך נוכל לראות את השקיעה יותר טוב"
אבישי הסביר לה איך עושים סיבוב וכיצד להעביר את מפרש החלוץ לצד שני ואז אמר "מוכנה?"
"אני מוכנה" ענתה הילה מיד.
"טוב אז בצע סיבוב" אמר אבישי תוך שהוא מסובב את כל ההגה ימינה הסירה החלה להסתובב ימינה ואז אמר אבישי "העבר חלוץ"
הילה משכה את מיתר החלוץ כפי שאבישי הסביר לה קודם. זה לא היה קל כמו שזה נשמע, המפרש כל הזמן התנפנף, הוא לא הצליחה למתוח את המיתר ולהפסיק את נפנוף המפרש.
אבישי עזב רגע את ההגה, תפס את מיתר החלוץ והראה להילה כיצד יש ללפף אותו על גליל מתכת שהיה שם, שאבישי קרא לו וינצ' ואחר כך לקח ידית והראה להילה כיצד לסובב את הידית כדי למתוח את המפרש.
"צריך הרבה כח" אמרה הילה לאחר שאבישי סיים למתוח את המפרש וחזר לאחוז בהגה.
"לא, לא צריך הרבה כח, צריך לדעת איך לעשות את זה, בשייט לא צריך להפעיל כח, רק מח" אמר אבישי.
זה הזכיר לה משהו שרונית אמרה פעם, ששייט זה ספורט לנשים כי צריך בו יותר מחשבה מאשר כח.
מצד שמאל אפשר היה לראות את השמש שוקעת, השמש נראתה ככדור צהוב גדול הנושק למים הכחולים, הכדור הצהוב היה נראה כעטוף בהילה כתומה אדמדמה.
"איזו שקיעה יפה יש היום" אמר לפתע אבישי.
"כן, חבל שלא הבאתי מצלמה לצלם את זה" אמרה הילה.
"יש לי במחשב הרבה תמונות של שקיעות יפות וגם זריחות יפות שצילמתי תוך כדי הפלגות שהפלגתי עם הסירה הזו, בהזדמנות נראה לך" אמר אבישי.
"אני אשמח לראות" אמרה הילה מבלי לסובב את הראש, מראה השמש השוקעת היה פשוט מדהים.
"האם בגלל הזריחות היפות שראית, קראת לסירה שלך זריחה חדשה?" שאלה הילה, היא הבינה מדבריו שהוא אוהב תמונות כאלו של שקיעה ושל זריחה, אז סביר להניח שיש קשר.
"לא, אין קשר, את הזריחות היפות ראיתי בהפלגה שהבאתי את הסירה מצרפת לישראל, השם ניתן לסירה עוד בצרפת לפני שיצאנו לדרך" ענה אבישי ונראה כאילו נזכר בהפלגה הזו מצרפת לישראל.
"וואו, הפלגה מצרפת לישראל, נשמע מדהים" אמרה הילה.
"כן, באמת הפלגה מדהימה"
"עשית הרבה הפלגות לחו"ל עם הסירה הזו?" שאלה הילה תוך שהיא מסובבת את ראשה אל אבישי.
"לצערי הרבה פחות ממה שהייתי רוצה, קשה יותר למצוא צוות להפלגות לחו"ל." ענה אבישי באנחה קלה.
בנתיים השמש שקעה לגמרי, במקום כדור צהוב, נשארה עכשיו רק הילה אדמדמה מעל הים הכחול.
"שנחזור? אני מתחיל להיות רעב" אמר אבישי.
"כן, אין בעיה" ענתה הילה, שגם היא החלה להרגיש רעבה.
אבישי הסביר לה את תהליך הורדת המפרשים וקצת על הכניסה למרינה, זה נשמע תהליך מורכב למדי, היא קיוותה שהיא תצליח לזכור את הכל.
הורדת המפרשים הייתה די פשוטה, תוך דקות ספורות החלוץ היה מגולגל והראשי למטה. אבישי כיוון את חרטום הסירה לכיוון פתח המרינה. תוך כדי הדרך חזרה חשבה שוב האם לשאול אותו מה שחר אמר לו לגבי הראיון, האם הוא יודע משהו שהיא לא יודעת.
"אבישי" פנתה אליו בהיסוס קל
"מה?" שאל אבישי תוך שהוא מפנה את ראשו אליה, היא הססה לרגע ואז אמרה "האם שחר סיפר לך גם מה הייתה דעתו של עופר שראיין אותי עלי?"
"לא, הוא לא סיפר, אבל אני אתקשר אליו לאחר שנעגון, נראה אם הוא יודע" ענה אבישי.
הילה עקבה אחרי תנועותיו של אבישי שניווט את הסירה באלגנטיות ישר למקום העגינה, היא נזכרה שוב בדבריה של רונית באשקלון שלהכניס יאכטה בגודל הזה למרינה בצורה חלקה כמו שאבישי עושה זו לא משימה קלה, אבל כשמסתכלים על אבישי, זה נראה ממש פשוט.
אבישי תפס את אחד החבלים וקשר אותו לסירה ואחר כך רץ לכיוון החרטום ותפס את החבל השני וקשר גם אותו. הכל נראה היה כה פשוט.
"טוב, עכשיו נראה אם יש לך עבודה חדשה" אמר אבישי בצחוק וחייג לשחר. הילה הסתכלה על אבישי בציפייה דרוכה, השיחה די התארכה ונראה שרוב השיחה הייתה על ענייני עבודה שלהם ובכלל בלי קשר אליה.
לאחר שסגר את הטלפון אמר אבישי "אז ככה, ממה ששחר יודע, ההתרשמות של עופר ממך היא חיובית, אבל כנראה שזה לא תלוי רק בו ולכן הוא עדיין לא יודע האם התקבלת או לא. בקיצור, לא עזרתי לך הרבה, תצטרכי עדיין להתאזר בסבלנות."
"תודה בכל אופן" אמרה הילה, זה כבר עודד אותה, לשמוע שעופר התרשם חיובית.
"אין בעד מה, שמחתי לעזור" אמר אבישי.
"תרצי מחר שוב להפליג?" המשיך אבישי
הילה נזכרה במה שרונית ספרה לה על אבישי, לפני שהכירה אותו, שהוא כל הזמן מחפש עם מי להפליג.
"כן, בשמחה" ענתה הילה תוך שהיא לוקחת את הדברים שלה.
הוספת תגובה