הילה נכנסה לחדרה חלצה את נעליה ועיסתה את כפות רגליה.
'כמה שאני שונאת נעלי עקב' היא חשבה.
לאחר מכן נכנסה לחדר האמבטיה, פשטה את בגדיה ופתחה את ברז המים החמים.
'משונה שאין מים, יום קייצי כזה והדוד לא מתחמם. כנראה צריך לנקות את קולטי השמש' היא חושבה תוך שהיא ממתינה למים שיתחממו.
'אולי בכלל אין מים חמים... חבל שכבר התפשטתי בבטחון כזה'.
היא המתינה למים החמים שבוששו לבוא, לאחר כדקה הבינה שאין טעם לחכות יותר והתלבשה שוב.
'מה אני עושה עכשיו?' חשבה לעצמה תוך שהיא יוצאת מחדר האמבטיה.
כפות רגליה, עדיין כאבו מנעלי העקב, "אולי נלך לחדר כושר? אחרי זה בטוח נרגיש יותר טוב, זה גם יעזור לי לשכוח את מאורעות היום"
משנכנסה לחדר הכושר ראתה את רונית, בקצה החדר ליד בחור לא מוכר שנראה טוב מאד.
נראה שהיה זה מתאמן חדש בחדר הכושר מאחר שהילה הכירה בפנים את רוב המתעמלים הקבועים ואת שלו לא יכלה להעלות בזכרונה.
הילה הלכה לכיוון ההליכון, להתחיל בחימום, בדרך עברה ליד רונית "הי רונית, מה המצב?" אמרה תוך שהיא מסתכלת על הבחור שליד רונית.
"שלום הילה, מה קורה?"
"נדבר אחר כך, לא נפריע לך בעבודה עכשיו" השיבה תוך שהיא מגניבה מבט נוסף לעברו של הבחור שליד רונית וממשיכה לכיוון ההליכון.
לאחר האימון, לקחה את המגבת ושמה פעמיה לכיוון המקלחות, לפני כן העיפה מבט על פני המכשירים מחפשת את רונית, אך היא לא הייתה שם.
'מן הסתם רונית סיימה את המשמרת להיום, אתקשר אליה אחרי שאצא' חשבה הילה.
משנכנסה למקלחות הנשים, ראתה את רונית ליד הלוקר שלה "היי, רונית חשבתי שכבר הלכת."
"לא, רק כרגע סיימתי לעבוד, עוד לא הספקתי להתקלח."
"מי זה החתיך שהיה לידך היום?" שאלה הילה.
"סתם מתאמן חדש. היה משהו מיוחד שרצית לספר לי?" העבירה רונית את נושא השיחה.
"רגע, למה את מיד מעבירה נושא? בעיקר כשמדובר בחתיך כזה" אמרה הילה תוך שהיא נזכרת במראהו של הבחור.
"צודקת, הוא באמת נראה מעולה, אבל..."
הילה הסתכלה בפליאה על רונית, "מה כבר יכול להיות?"
"בזבוז אדיר, הוא הומו" המשיכה רונית.
הילה הסתכלה עליה בתדהמה.
"מה את כל כך מופתעת?" שאלה רונית.
"איך את יודעת?" שאלה הילה.
"הוא סיפר לי במהלך האימון" ענתה רונית.
הילה הסתכלה על רונית וחשבה שאכן בחור כזה נאה, הומו, זה ממש בזבוז.
"אז איך היה היום? היה לך ראיון עבודה, נכון?" שאלה רונית
הילה פשטה את בגדיה לאט ואמרה "כן, סוף סוף ראיון עבודה בחברה ממש ולא רק חברת כח אדם"
הילה עטפה את עצמה בחלוק רחצה והלכה לעבר המקלחות.
"מעולה ואיך היה?" שאלה רונית תוך שהיא הולכת אחרי הילה.
לשמחתן המקלחות היו ריקות, רק שתיהן לבד.
"די קשה, ישבתי מול שני אנשים, מנהל החברה וראש צוות הפיתוח. ראש הצוות הפציץ אותי בשאלות מקצועיות, המנהל כמעט לא דיבר וכל הזמן לטש עניים לכיוון החזה שלי" אמרה הילה תוך שהיא נזכרת במבוכה בסיטואציה ההיא.
"איזה חולצה לבשת?" שאלה רונית.
'אני מספרת לה על קטע מביך והיא שואלת על חולצה...' חשבה הילה לעצמה.
"לבשתי את החולצה הלבנה עם הכפתורים" ענתה הילה.
"ואני מקווה שהשארת את הכפתור העליון פתוח" אמרה רונית מיד וקרצה לה בשובבות.
"ומה זה משנה? גם ככה כל מה שעניין אותו זה החזה שלי" אמרה הילה קצת בכעס.
"אני מבינה אותך" אמרה רונית תוך שהיא פושטת את החלוק ונכנסת למקלחת.
"אבל לי זה לא היה איכפת, אם הייתי מתקבלת הייתי עובדת ואם הוא רוצה להסתכל, שיסתכל, לי לא מזיז"
"אני רוצה להתקבל לעבודה בזכות מה שיש לי כאן" אמרה הילה והצביעה על ראשה.
"לא בגלל מה שיש לי כאן" המשיכה תוך שהיא פושטת את החלוק ונכנסת גם היא למקלחת.
רונית נכנסה גם היא למקלחת ואמרה "עזבי, העיקר שתתקבלי, הרי כבר חודשיים את מחפשת עבודה ואפילו ראיון אחד נורמלי לא היה לך." ענתה לה רונית מנחמת אותה.
הילה חשבה על דבריה של רונית, אולי זה באמת לא חשוב והעיקר שהיא תתקבל? מצד שני היא לא רצתה שיתיחסו אליה בעבודה כאובייקט מיני רק משום היותה אישה.
"אז מה דעתך, תתקבלי לעבודה הזו?" קטעה רונית את הרהוריה של הילה.
"לא יודעת, כל כך התרגשתי אני חושבת שהייתי ממש גרועה" הילה נזכרה בשאלות ששאלו אותה בראיון, לא דברים שהיא לא ידעה, אבל מרוב התרגשות שכחה חלק מהתשובות.
"אולי מקצועית היית גרועה אבל במשהו אחר היית טובה" צחקקה רונית תוך שהיא יוצאת מהמקלחת ועוטפת את עצמה בחלוק הרחצה.
"שוב את והשטויות שלך, אני לא רוצה להתקבל רק בגלל הגוף שלי" אמרה הילה תוך שהיא יוצאת גם היא מהמקלחת.
"הילה, אלוהים נתן לנו הנשים יתרונות אז למה שלא ננצל אותם?"
"כן, החולשות של הגברים הם היתרונות שלנו" צחקה הילה תוך שהיא מסתכלת על גופה של רונית שפשטה את החלוק והחלה להתלבש. היא תמיד קנאה בגוף החטוב של רונית.
"שנלך לשתות משהו? אני רעבה, אני רוצה גם לאכול" שאלה רונית לאחר ששתיהן סיימו להתלבש.
"כן, בשמחה, נלך לקפיטריה כאן, או לבית קפה אחר?" שאלה הילה.
באותה סביבה היו לא מעט בתי קפה כך שהמבחר היה גדול, הילה שקלה אם גם היא רוצה לאכול.
"לקפיטריה כאן? השתגעת, זה בריא מדי" אמרה רונית בצחוק. רונית למרות היותה ספורטאית, לא הקפידה במיוחד על אוכל בריא, היא טענה שעכשיו כשפרשה מספורט מקצועי, היא לא חייבת להיות בדיאטה מיוחדת. עד לפני כשנתיים הייתה רונית אלופת הארץ לנשים בשייט מפרשיות קטנות מדגם 470. אז מן הסתם הייתה במשטר של אימונים שכלל גם דיאטה מיוחדת.
"אז לאן נלך?" שאלה הילה תוך שהיא עוברת בראשה על כל בתי הקפה המוכרים לה בסביבה.
"שנלך ללה שנסון?" ענתה רונית.
בית הקפה הזה היה ידוע בקינוחים עתירי הקלוריות ולכן הילה בדרך כלל נמנעה מללכת לשם.
"הגזמת, את אמנם לא במשטר דיאטטי אבל עד כדי כך?" אמרה הילה, היא גם רצתה לאכול, אבל שם חוץ מעוגות לא היה הרבה מה לאכול.
"אולי נלך לפבריצ'ו" המשיכה רונית.
זו הייתה מסעדה איטלקית מוכרת ולא יקרה מדי.
"טוב, נלך" אמרה הילה תוך שהיא מנסה להזכר מה יש שם לאכול חוץ מפאסטות עתירות קלוריות.
לאחר שהתישבו במסעדה שאלה רונית "אז מתי הראיון הבא?"
"האמת שאני לא יודעת, יש עוד חברת כח אדם שהבטיחה לשלוח את קורות החיים שלי ואמרה שממש תוך יום יומיים יצרו איתי קשר מהחברה"
"מתי הם שלחו את קורות החיים שלך?"
הילה ניסתה להזכר מתי זה היה ובאמת נראה היה משונה שלא התקשרו, זה היה בסוף השבוע שעבר והיום היה יום רביעי.
"הם שלחו בשבוע שעבר ועדיין אף אחד לא התקשר"
"אולי שוב ראו שאין לך ניסיון ולא מתקשרים?" שאלה רונית.
הילה כבר מספר חודשים מחפשת עבודה ומסתובבת בין חברות כח אדם, בדרך כלל התשובה היא שאין להם הצעות עבודה לחסרי ניסיון היום סוף סוף לאחר המון ראיונות בחברות כח אדם היה לה ראיון עבודה ראשון בחברה שהצהירה שהם מוכנים לקבל חסרי ניסיון.
"לא, הם אמרו בפירוש שמדובר בחברה שמוכנה לקבל חסרי ניסיון" ענתה הילה.
"אז תתקשרי את ותראי מה קרה" אמרה רונית מיד.
הילה לא אהבה לנדנד אבל אחרי כמעט שבוע, זה באמת זמן להתקשר, היא הוציאה את הטלפון הסלולרי מתיקה וחיפשה את מספר הטלפון ברשימת הטלפונים.
מתוכן השיחה ניתן היה להבין שהחברה אליה נשלחו קורות החיים שלה סירבו לקבל אותה לראיון.
פניה של הילה נראו כעוסות, היא סגרה את הטלפון ואמרה "איזה מגעילים, לא רצו להזמין אותי לראיון בגלל שאני אישה!"
רונית הסתכלה עליה בתמהון "חשבתי שבהי-טק אין כזו אפלייה..."
"אוף איזה יום דפוק היום, קודם ראיון מרגיז ועכשיו לא מוכנים לקבל אותי כי אני אישה" אמרה הילה בכעס.
לאחר מספר שניות המשיכה "גם ההיא מהחברת כח אדם הייתה המומה, היא אמרה שזו פעם ראשונה שקרה לה דבר כזה"
"נראה שממש קשה למצוא עבודה בהי-טק, כמה טוב שאני לא מחפשת עבודה" אמרה רונית.
"כן, הבעיה היא שאני חסרת ניסיון, כולם רוצים ניסיון, אבל איך ארכוש ניסיון כשאני לא מקבלת עבודה?" אמרה הילה תוך שהיא חושבת שעכשיו נוסף לזה שאין לה ניסיון, היא לא מקבלת עבודה בגלל שהיא אישה. זה הדבר האחרון שחשבה שיקרה לה.
לפתע צלצל הטלפון של רונית, רונית חיפשה אותו בתיקה, וכשכמעט הפסיק לצלצל הוציאה את המכשיר, "שלום אבישי" היא אמרה.
הילה חשבה לעצמה, מי זה אבישי? האם לרונית יש חבר חדש? גם לה וגם לרונית לא היה כרגע בן זוג ושתיהן די רצו בן זוג.
מאחר שרונית בדרך כלל סיפרה להילה על פגישותיה עם גברים, התפלאה הילה מי יכול להיות אותו אבישי שהתקשר אליה.
הוספת תגובה