מערכת הספרים המקוונת
של אורי עידן
של אורי עידן
לאחר שהתרחקו מעט מסירתו של אבישי, אמרה הילה "רועי, אתה ידעת שאבישי רופא?"
לאחר מספר שניות ענה רועי, "אני מכיר את אבישי כבר שנתיים ורק באוגוסט האחרון שמעתי את הסיפור."
"מה זאת אומרת שמעת את הסיפור?"
"בהפלגה לתחרות באשקלון, הוא סיפר פחות או יותר את סיפור חייו, איך למד רפואה ועסק בזה כמה שנים ובסוף עזב את זה לחלוטין."
הילה הקשיבה לרועי וחשבה 'אבישי אף פעם לא ממש מספר על עצמו, מעניין איך זה שאבישי מספר על עצמו'.
לאחר מספר שניות אמרה "למד רפואה ועזב את זה לחלוטין? להשקיע כל כך הרבה שנים ובסוף לעזוב את זה, אני לא מבינה את זה"
רועי שתק רגע מנסה להזכר בסיפורו של אבישי, לרגע תהה עם עצמו האם זה בסדר לספר את הסיפור, הרי אבישי עצמו די מתחמק מלספר אותו. אולי אבישי אינו רוצה שידעו זאת? אך לאחר רגע נזכר בהפלגה לאשקלון, לפני שסיפר אבישי את סיפורו שאל שחר חברו האם הוא מתבייש בכך ותשובתו של אבישי הייתה - לא ואז החל הסיפור.
רועי לחץ על כפתור הפתיחה של שער הרציף ותוך כדי שהוא פותח את השער אמר "אבישי בטח יתחמק מתשובה אם תשאלי אותו על כך, אז אני אנסה לספר את מה שאני זוכר מהסיפור"
"למה יתחמק?" שאלה הילה תוך שהיא חושבת שסביר להניח שהיא תתבייש לשאול אותו בכל מקרה"
"לא יודע, כשהוא סיפר לנו זה התחיל בכך שדפנה שאלה אותו על זה, ברגע הראשון הוא ענה משהו סתמי, רק אחרי ששחר שאל אותו אם הוא מתבייש בזה הוא התחיל לספר"
הילה נסתה להזכר בדפנה, לאט לאט היא נזכרה בכל הצוות שהיה בתחרות, אבישי, שחר, רועי, דפנה, נטע ואורית ביתו של אבישי. התחרות הזו הייתה הפעם הראשונה בה פגשה את רועי, הרבה לפני שהם הפכו להיות חברים. הקשר עם רועי נוצר ממש רק מספר שבועות לאחר מכן כאשר פגשה בו שוב על סירתו של אבישי.
רועי החל לספר, "אבישי סיפר שאמא שלו הייתה חולת לב והוא רצה מאד לעזור לאמא שלו לכן החליט ללמוד רפואה ולהתמחות בקרדיולוגיה. לצערו, אמו נפטרה עוד לפני שהספיק לסיים את לימודיו. כשהוא סיים, הוא נסע לקנדה להתמחות בקרדיולוגיה"
"עכשיו אני מבינה, בקנדה הוא פגש את אשתו קרין" אמרה הילה תוך שהיא נזכרת בפעם הראשונה בה פגשה את קרין, כיצד הופתעה שלאבישי יש אשה. אבישי סיפר אז שהם גרושים וקרין גרה בקנדה.
"בדיוק, בקנדה הוא פגש את קרין ואז גם נולדה אורית."
"אז אורית היא בעצם קנדית" אמרה הילה
"עד כמה שאני מבין כן" המשיך רועי לספר, "לאחר ההתמחות הוא נשאר בקנדה ואז חזר לישראל והתמחה בניתוחי לב"
"מה, לא רק שהוא למד רפואה, עוד יש לו שתי התמחויות" אמרה הילה בהשתאות.
"כן, הוא באמת אדם מדהים"
"ועכשיו אני עוד יותר לא מבינה מדוע עזב את הרפואה, לא רק שלמד רפואה אלא השקיע הרבה יותר"
"הוא סיפר שהעבודה הייתה מאד שוחקת והיו לו הרבה מקרים של חולים שלא שרדו"
טוב, זה די הגיוני בעבודה כזו, עכשיו הבינה כיצד יכול היה אבישי להשאר קר רוח למרות מותו של הטייס על היאכטה ממש בין ידיו.
"ובגלל זה הוא עזב את מקצוע הרפואה?" שאלה הילה
הם הלכו לאורך הרציפים, שהיו ריקים לחלוטין, הילה הסתכלה על רועי, מחכה להמשך הסיפור.
"בגדול כן, אבל זה קצת יותר מורכב" המשיך רועי
"לפי מה שהוא סיפר, באותה תקופה הוא כמעט ולא היה בבית וכשכן היה בבית היה מאד כעסן, בגלל זה קרין עזבה אותו"
הילה הקשיבה לסיפור, מנסה לדמיין את אבישי באותה תקופה "אני לא יכולה לדמיין את אבישי כועס" היא אמרה.
אחד הדברים שמשכו אותה באבישי, הייתה העבודה שנראה שהוא תמיד רגוע ותמיד שוקל הכל בהגיון.
"האמת גם לי קשה להאמין, בכל אופן זה מה שהוא סיפר"
"איך בכלל הוא סיפר את כל הסיפור הזה?" שאלה הילה תוך שהיא חושבת שאבישי ממעט לדבר על עצמו ולכן לא ברור לה כיצד החל פתאום לספר את כל הסיפור על עצמו.
"האמת שזה תודות לדפנה ושחר, דפנה אמרה שהרופא שאליו הוא שלח אותן אמר משהו על זה ואז שחר עודד אותו לספר"
"איזה רופא?" שאלה הילה שלא הבינה איזה עוד רופא יש כאן בסיפור.
"כדי לצאת לתחרות יש צורך באישור רפואי, דפנה ונטע הלכו לרופא שאבישי המליץ להן והוא סיפר להן על אבישי" ענה רועי
'הגיוני', חשבה הילה 'צריך מישהו נוסף שמכיר את אבישי שיספר את זה. אבישי עצמו מן הסתם לא היה מתחיל לבד לספר על עצמו.
"ואחרי שאשתו עזבה, הוא עזב את הרפואה?" שאלה הילה תוך שהיא חושבת שזה עדיין לא נראה כסיבה מספיק גדולה לעזוב מקצוע כזה לאחר השקעה כה גדולה.
"לא, זה קצת יותר מורכב מזה, לאחר שקרין עזבה, הוא נשאר לבד והרגיש די ריקני, בנוסף לכך אשתו של שחר חלתה במחלת לב והוא ניתח אותה"
"והניתוח לא הצליח?" שאלה הילה.
"כן, אחרי הניתוח כשכולם חשבו שהיא מחלימה, היא בסוף מתה, זה די שבר גם את שחר וגם את אבישי. אז הוא החליט לקחת חופשה ללא תשלום ובסוף עזב את העבודה" סיים רועי את הסיפור.
הם יצאו משער המרינה הולכים לכיוון המספנה, שם חנה רכבו של רועי.
"מתי כל זה קרה?" שאלה לפתע הילה.
"עד כמה שאני זוכר, לפני קצת יותר משנתיים אבישי עזב את העבודה ואז גם החליט לרכוש את היאכטה" ענה רועי.
"איפה הוא גר לפני היאכטה?"
"ממש אין לי מושג, אני הכרתי אותו בתקופה בה הוא חשב על רכישת היאכטה, הוא בא למספנה לשאול כל מני שאלות על יאכטות ותחזוקת יאכטות" ענה רועי.
"אז בזכותך הוא יודע כל מה שהוא יודע על יאכטות?" צחקה הילה.
"הלוואי שזה היה בזכותי, כשהוא בא אלי נראה היה שהוא הכין את שיעורי הבית היטב, נראה היה שהוא ידע כבר הכל" ענה רועי מיד.
'מתאים לאבישי להיות יסודי' חשבה הילה ומיד שאלה "אז בשביל מה הוא בא?"
"קניית יאכטה היא תהליך מורכב מאד, צריך לדעת איזה ציוד להזמין, צריך להיות מוכן לכל מני תקלות שיש לפעמים בהתחלה. להכיר האת היאכטה וכדומה"
הם הגיעו לשער המספנה, רועי לחץ על כמה כפתורים, נשמע זמזום קל והם נכנסו פנימה
"אתה עזרת לאבישי לקנות את היאכטה?" שאלה הילה
"לא ממש, הוא התעקש לעשות הכל לבד, בדרך כלל אנשים שקונים יאכטה לוקחים אותי איתם שאשגיח על הבניה ואפליג איתם בהתחלה על מנת להכיר את הסירה, אבישי קצת משונה, הוא לפעמים לוקח אתגרים, לי זה היה נראה אתגר גדול מאד בשביל מישהו שאין לו ניסיון בשייט"
"מה כל הניסיון של אבישי זה שנתיים בערך?" שאלה הילה בתמהון.
"לא יודע, ממה שהבנתי הוא הפליג קצת לפני זה, אבל לא הפליג הרבה בחו"ל, ההפלגה בה הביא את היאכטה הייתה ההפלגה השנייה או השלישית בחו"ל"
"הוא נראה שיט מנוסה מאד, קשה לי להאמין שזה כל הניסיון שלו"
"את צודקת, יש לו יכולת תפיסה מדהימה, לא ראיתי דבר כזה" אמר רועי תוך שהוא פותח את דלת המשרד שלו.
