מערכת הספרים המקוונת
של אורי עידן
של אורי עידן
"הילה, אבישי התקשר עכשיו, הוא בגוצ'ק ממתין לנו על הסירה" אמר רועי.
"גוצ'ק?" שאלה הילה, היא לא זכרה ששם הם אמורים להפגש איתו.
"כן, הם הגיעו לטורקיה לפני שלושה ימים, אורית טסה חזרה ואבישי נשאר שם"
רועי הוציא מפה, להראות להילה את המקום בו הם הולכים להפליג בשבוע הבא.
"יש לך מפות של כל העולם?" שאלה הילה בצחוק, באותו מדף ממנו הוציארועי את המפה היו מספר ספרים עבי כרס ועוד לא מעט מפות.
"לאחר שאפליג בכל העולם יהיו לי מפות של כל העולם" חייך רועי תוך שהוא פורש את המפה על השולחן. מרבית המפה הייתה כחולה, על הכחול היו מסומנים כל מיני סימנים בלתי ברורים.
"זאת מפה ימית של האזור" החל רועי להסביר. הוא הראה לה את המקום בו עוגן אבישי וסיפר על כל מני מקומות יפים שבקר בהם במסעותיו בטורקיה. הילה תמיד אהבה לשמוע את סיפורי ההפלגות של רועי.
"הפלגת גם עם אבישי?" שאלה הילה.
"האמת שלא, אבישי משום מה ממעט לצאת עם היאכטה שלו מעבר לגבולות הארץ. זה אחד הדברים שאני לא מבין אצלו, יש לו יאכטה כזו מדהימה והוא נשאר איתה רוב הזמן כאן."
הילה נזכרה שאבישי פעם אמר שהוא די בררן בבחירת אנשי צוות, כי יאכטה זה מקום קטן ללא פרטיות, לכן חשוב לבחור בקפידה עם מי רוצים לבלות מספר ימים בסירה קטנה.
"ומה עם ההפלגה הגדולה שאביש תמיד מספר של הבאת היאכטה לארץ?" המשיכה הילה.
"לא, לא יכולתי לעזוב את העבודהבאותה תקופה, הייתי איתו בקשר טלפוני כמעט יומיומי בזמן שקיבל את היאכטה ואחר כך פעם בכמה ימים תוך כדי ההפלגה בים התיכון. זו הייתה ההפלגה הראשונה של אבישי לבד בחול."
"למה לבד? היו אתו עוד אנשים כל הדרך"
"אני מתכוון הפלגה ראשונה שהוא היה אחראי על היאכטה לבד, שהוא היה הסקיפר."
זה היה הזמן בו אבישי הכיר את רועי, רועי עזר לו לא מעט בקשר עם החברה הצרפתית שבנתה את היאכטה.
"אני שמח שאבישי יצא לטורקיה, בשבילו זו פעם ראשונה שם" אמר רועי בעודו קם לקחת ספר עב כרס ממדף המפות.
"מה זה הספר הזה?"
רועי פתח את הספר ואמר "זה נקרא פילוט בוק, זה ספר של כל המעגנות באזור טורקיה וקפריסין, אני רוצה למצוא תמונות של המרינות בהן ניהיה"
בכל דף בספר הייתה תמונה של מקום אחר, הכל היה נופים מלאים כחול וירוק. מלא מפרצים קטנים עם הרים מלאי עצים שהגיעו ממש עד הים. הילה הסתכלה על התמונות וחשה שאינה יכולה להמתין עד שיגיעו לשם, כל כך יפות היו התמונות.
"יש לך כבר תכנית איפה להיות?"
"לא, הכל תלוי באבישי וגם לו נראה לי אין תכנית, נראה לי שכל ערב נחליט על המקום הבא אליו נגיע" אמר רועי תוך שהוא ממשיך לדפדף בספר. נראה היה שהוא מחפש מקום ספציפי.
הוא הראה להילה מספר מקומות והסביר לה קצת עליהם. נראה היה שהוא מכיר את המקומות כמו את עיר הולדתו.
"וואו אתה מכיר כל מקום" התפעלה הילה.
"הייתי שם לא מעט פעמים" ענה רועי.
הם ישבו ועיינו בספר עוד שעה ארוכה, לאחר מכן שאלה הילה "טוב בוא ניהיה מעשיים, מה אני צריכה לקחת להפלגה?" היא אמנם נסעה לא מעט פעמים לחו"ל אבל מעולם לא הייתה שבוע שלם על יאכטה.
"לא צריך הרבה וזה גם לא עד כדי כך שונה מכל טיול" ענה רועי.
"אבל תשתדלי לארוז כמה שפחות דברים ורצוי בתיק גמיש, לא מזוודה קשיחה" המשיך רועי תוך שהוא חושב לעצמו שנשים בדרך כלל מביאות איתן חצי בית, לכן צריך להדגיש שיקחו כמה שפחות.
"טוב, מתי נצא מהבית?" המשיכה הילה לשאול.
רועי הוציא את כרטיסי הטיסה והחל לחשוב בקול רם, "הטיסה ממריאה בשעה 6:30 בבוקר, רצוי להיות בשדה התעופה שעתיים לפני כן, נראה לי שנזמין מונית לשעה עשרה לארבע לפנות בוקר"
"זה יספיק?"
"כן, בשבת מוקדם בבוקר מן הסתם לא תיהיה תנועה עירה על הכביש"
"טוב אז אני אשן אצלך ביום שישי ובשבת בבוקר נצא יחד עם המונית" אמרה הילה תוך שהיא מנסה לחשוב מה עליה להכין.
ביום שישי אחר הצהריים הגיעה הילה לרועי כשעל גבה תיק גב ובידה תיק צד גדול מלא כולו.
"היי, נראה לי שאת מוכנה למסע של שנה, אנחנו יוצאים בסך הכל לשבוע" צחק רועי תוך שהוא עוזר לה לסחוב את התיק אל תוך הבית.
"אתה כבר ארזת?" שאלה הילה ומיד הבינה שהתשובה היא לא, על מיטתו של רועי היה תיק צד גדול ריק לגמרי, נראה שהוא רק החל לארוז.
"אני תמיד אורז ברגע האחרון" ענה רועי, תוך שהוא מתחיל להכניס דברים לתיק.
"הזמנתי מונית למחר בשעה רבע לארבע, בבוקר" אמר רועי.
"מה זה משנה, גם ככה נראה לי שלא אשן מרוב התרגשות" צחקה הילה
"אתה לא מתרגש?" המשיכה הילה.
רועי המשיך להכניס דברים לתיק ולאחר מספר רגעים אמר "אני קצת מתרגש כי זו הנסיעה הראשונה של שנינו לחו"ל, אבל מעבר לזה, אל תשכחי שאני עושה הפלגות כאלו בערך פעם בשנה"
רועי היה סקיפר מקצועי ולא מעט פעמים היו אנשים שוכרים את שירותיו להבאת יאכטות מכל מני מקומות.
