ספרים וסיפורים של אורי עידן

"טוב, אני אלך למשרד המרינה לשלם להם ואחר כך נראה מה נעשה" אמר אבישי תוך שהוא מניח את גשר העץ בין הסירה לרציף. לאחר מכן נכנס פנימה ויצא עם הארנק.

לאחר מספר דקות חזר עם מספר דפים ביד שלו ואמר "הבאתי לכם קצת חומר על המקום ומה אפשר לעשות כאן." אורית וסיגל הסתכלו על הפרוספקטים, היה שם פרוספקט אחד על השכרת אופניים שמשך את עיניהן, "מה דעתכם על שכירת אפניים לטיול באזור?" שאלה אורית. "רעיון מעולה" אמר שחר מיד. "אתה בא?" שאלה אורית את אבישי. "לא, אני אשאר כאן לסדר את הסירה"
"למה? בוא איתנו ואחר כך נסדר כולנו ביחד" אמרה אורית.
אבישי החליט בכל זאת להישאר. תוך כדי שהלכו חשבה אורית שהיא מקווה שהוא לא חזר לדיכאון שלו. מאז שעזב את עבודתו ובעצם גם בתקופה האחרונה לפני כן, היו לאבישי לא מעט התקפות דיכאון, בהן לא היה לו חשק לכלום. הדבר היחידי שנראה שמוציא אותו מזה היה שייט.

לאחר שכולם הלכו סידר אבישי את הסירה מבפנים, הוציא צינור וחומר ניקוי וניקה את כל הסירה מבפנים ומבחוץ.

לאחר שחזרו, מצאו את את אבישי יושב עם ספר, על הסירה שנראתה נקייה כמו חדשה, "אני רואה שהעסקת את עצמך" אמר שחר.
"חבל שלא באת" אמרה סיגל "הנוף מדהים, נסענו לאורך הימה עד למגדלור, עצרנו לאכול וחזרנו"
"אני מכיר את האוכל של ספרד, ממש לא מה שאני אוהב" אמר אבישי. הוא לא אהב מאכלי ים ובשר בכלל לא אכל כי אמר שזה לא בריא.

"העיקר שנהניתם, אני נהניתי כאן בשקט בבית שלי" אמר אבישי.
"אתה באמת מתכוון לגור ביאכטה?" שאלה אורית, לפני שנסע לצרפת לקבל את היאכטה הוא דיבר מספר פעמים על כך שכאשר יגיע לארץ עם היאכטה, הוא ימכור את הבית ברעננה ויעבור לגור על היאכטה. לאורית זו נראתה התאבדות כלכלית.
"כן, זה הבית שלי עכשיו" אמר אבישי בחיוך ואז המשיך "כדאי שתלכו להתקלח, מחר אנחנו יוצאים מוקדם לעוד מסע של כעשרים וארבע שעות."
אורית קצת לא הבינה אותו, הוא נשמע מאד ענייני, ממש לא כמו מישהו שנמצא בטיול.

למחרת בבוקר התעוררו כולם רעננים, אבישי התעורר לפני כולם וישב על הסיפון נהנה מאויר הבוקר "בוקר טוב אבישי" אמר שחר שעלה למעלה.
"כולם מוכנים ליציאה?" שאל אבישי "הגשר נפתח בשמונה"
אורית הסתכלה עליו המומה, איך נהייה כבר מוכנים כשרק עכשיו קמנו. נראה שאבישי באמת להוט לצאת.

זמן קצר אחר כך כשכולם היו בסיומו של הקפה, הוציא אבישי את המפות והראה להם את המשך הדרך שלפי דבריו אמורה להיות דרך יפה בין איים, אם כי עד שיגיעו לאיים צפויה להם עוד הפלגה ארוכה של קרוב לעשרים וארבע שעות. שלדבריו, גם זה כיף בפני עצמו. נראה שהוא ממש נהנה מכל ההפלגות האלו.

"טוב, אז אם כולם מוכנים, נצא לים" אמר אבישי תוך שהוא קופץ לרציף ומנתק את כבל החשמל. "שחר גש בבקשה לחרטום, אורית וסיגל תהיו מוכנות לנתק ירכתיים" הוא אמר תוך שהוא מרים את ה"גאנג ווי" (גשר הגישה לסירה). הוא הניע את המנוע ואמר תחזיקו חבלים." אורית הראתה לסיגל איך להחזיק את החבל.

"שחר נתק חרטום, אורית נתקי" צעק אבישי. לאחר שאורית וסיגל אספו את החבלים לסירה שילב אבישי קדימה והיאכטה זזה לאט ממקומה, אבישי הסתכל בדאגה לשני הצדדים לוודא שאינו פוגע באחת הסירות. היציאה הייתה חלקה לחלוטין. אבישי נשם לרווחה תוך שהוא מסובב את ההגה ומגביר מהירות. לקראת הגשר שהיה כבר פתוח הצטברה שיירה של סירות "יש פקק ביציאה" אמר אבישי בצחוק תוך שהוא מסובב את ההגה ותופס את מקומו בשיירה.

הם יצאו לאיטם מהמרינה, אבישי ניסה לאמוד את מהירות הרוח וכיוונה "כמו כל הטיול הזה גם היום יש לנו מזל עם רוח" אמר אבישי תוך שהוא מתמקם מול הרוח. אורית וסיגל עקבו אחרי שחר ואבישי שהרימו את המפרשים.

"מדהים איזה תיאום הם פיתחו בניהם" אמרה אורית. היא הפליגה בעבר עם שניהם וזכרה את תהליך הרמת המפרשים שאמנם היה פשוט אבל עדיין היה יפה לראות את התיאום הזה.

היא הסתכלה על פניו של אבישי שנראה פשוט מאושר, נראה שהשייט הזה פשוט עושה לו טוב. הבעת פניו הייתה ממש מנוגדת לאתמול שאז נראה היה כאילו עדיין לא יצא מהדיכאון שהיה שרוי בו בחודשים האחרונים לפני שיצא למסע הזה.

במהלך ההפלגה הסביר אבישי לסיגל קצת יותר בפירוט איך מתקדמת הסירה, איך מותחים מפרשים וכד'. נראה שהוא פשוט אהב את זה.

הוא נראה ממש כמשחק עם הרוח, מנסה להוציא את המקסימום מהמפרשים והסירה, כל הזמן שיחק עם מתיחת המפרשים כדי לכוון כל מפרש למקסימום יעילות. כולם היו שקועים בקריאת ספרים, אבישי רוב הזמן על ההגה, נראה שזו ההנאה הכי גדולה שלו. כך עבר כל היום, אמנם כיוון ההפלגה לא תמיד היה האופטימלי על מנת להגיע לאיביזה אבל מטרתו של אבישי הייתה בעיקר ליהנות מההפלגה.

כשירד הערב אמר אבישי "טוב, עכשיו נראה מה כיוון ההפלגה שבאמת צריך להפליג" הוא ירד למטה עם שחר, יחד הם סימנו על המפה את המיקום הנוכחי ומתחו קו לנקודה אליה רצו להגיע. אבישי מדד את המרחק והכיוון ואמר "לקראת בוקר נגיע לאזור המעניין של האיים."

כמו בלילות הקודמים, הניעו מנוע בלילה, אבישי ואורית במשמרת הראשונה, שחר וסיגל במשמרת השנייה. הלילה היה קר במיוחד, אפילו יותר מהלילות הקודמים. הם ישבו עם מעילים ועדיין רעדו מקור, "אפילו בקורס טייס לא היה לי כל כך קר" צחקה אורית. "עזבי, הקור הזה הוא רק חצי ממה שהיה לנו כשיצאנו מלה-רושל, משם יש לי את המעיל החם שאני לובש עכשיו" אמר אבישי.
אולי בגלל הקור, המשמרת הזו נראה שעברה יותר לאט מהאחרות, אבל כל דבר נגמר בסופו של דבר. אז הגיע תורם של שחר וסיגל. שחר עלה, גם הוא לבוש בבגדים דומים לאלו של אבישי, מן הסתם שניהם קנו את המעילים ביחד כשהיה להם קר בצרפת.
אבישי כמו בכל החלפת משמרת גם הפעם אמר "אם יהיו בעיות אל תהססו להעיר אותי" ואז הוסיף "אני מקווה שבלילה הקר הזה לא יקרה כלום" הוא לא רצה לעלות שוב לסיפון בקור הזה.

אכן חוץ מהקור הכל היה שגרתי, אבל לאחר כשעתיים החלו לעלות גלים, לשמור את חרטום הסירה בכיוון הנכון לא הייתה משימה קלה בגלים האלו. לפתע נשמעה מכה מכיוון ההגה. הסירה החלה לסטות, הזזת ההגה לא השפיעה על הסירה. "שחר, מה קרה?" שאלה סיגל בדאגה. שחר ניגש להגה, סובב אותו ימינה ושמאלה, הוא הסתובב יותר מדי בקלות והסירה לא הגיבה. הסירה נראתה כמתבדרת בגלים. גם שחר נראה מודאג, הוא לא ידע מה לעשות, "תעירי את אבישי" הוא אמר כשהלחץ ניכר בקולו, הם היו באצמע הים, שום דבר לא נראה מסביב, הכל חשוך לחלוטין.

"אבישי אבישי, קרה משהו, הסירה לא מגיבה" אמרה סיגל בפחד. כל המצב הזה הפחיד אותה מאד. להיות באמצע הים בסירה ללא שליטה, במצב של חוסר אונים או לפחות כך היא הרגישה.

אבישי התעורר מהר, הוא הופך להיות ערני מהר מאד אחרי שמעירים אותו. מה קרה הוא שאל תוך שהוא יוצא מחדרו. "הסירה לא מגיבה", חזרה סיגל על דבריה כשהלחץ ניכר בקולה. מכל הרעש הזה התעוררה גם אורית שישנה בחדר החרטום, היא יצאה מחדרה, מבינה שמשהו מפחיד קרה. אבישי לא ענה, הוא עלה מיד למעלה, שחר היה ליד ההגה ונראה מודאג מאד.
אבישי ניסה גם הוא לסובב את ההגה ימינה ושמאלה ושום דבר לא קרה, הסירה עדיין נסחפה בגלים. "הלך ההגה" אמר אבישי כשגם בקולו נשמע הלחץ.

"מה עושים?" שאל שחר. אבישי ניסה לחשוב, להיזכר במבנה מערכת ההגה בסירה הזו, מה יכול להתקלקל, האמת שהרבה דברים יכולים להתקלקל. נראה היה שבגלל שהוא יודע יותר מה יכול להתקלקל הוא לחוץ יותר.

אורית עלתה למעלה לבושה היטב, היא נראתה רגועה מכולם, היא תחקרה את אבישי על מבנה מערכת ההיגוי בסירה, היא עברה אתו על כל חלק. לפתע קם אבישי, הרים את אחד הספסלים והוציא משם מוט ברזל גדול, לאחר מכן פתח כיסוי מתכתי מעוגל שהיה בירכתיים וחיבר לשם את המוט. "מה זה?" שאלה סיגל.
"זה הגה חירום, אם מה שמקולקל זה החלק העליון של ההגה, אז זה יעבוד" ענה אבישי תוך שהוא מנסה לשלוט בספינה בעזרת הגה החירום. לשמחת כולם הספינה החלה להגיב. אמנם הגה החירום הוא פחות יעיל ונדרש כח רב יותר להפעלתו אבל זה עדיף על כלום.

"ככה נשאר לפחות עד שתזרח השמש, אז נוכל לפרק את ההגה ולראות מה קרה." אמר אבישי תוך שהוא משנה את תנוחת ישיבתו כך שיוכל לשלוט יותר טוב על ההגה.
"זה היה מפחיד" אמרה סיגל שניכר בקולה שליבה עדיין דופק בעוז.

"כן זה באמת היה מלחיץ" אמר שחר.
"מה הכיוון הנכון?" שאל אבישי שנראה שכבר נרגע.
"שחר קפץ פנימה להסתכל במפה ואמר "אפס שש אפס." אבישי סובב את הספינה לכיוון הנכון ואמר "נראה לי שאני אחזיק את ההגה בינתיים, אמנם אני כבר לא בכושר אבל אתם יודעים שבעבודה שלי הייתי הרבה לילות ללא שינה, אז עוד לילה אחד לא יזיק" אמר אבישי בחיוך קל.
סיגל התפלאה קצת איך הוא יכול כבר לחייך.

"איך את הצלחת לשמור על כזה קור רוח?" פנתה סיגל לאורית.
"רואים שהיא טייסת" צחק אבישי "אם במסוק היה הולך ההגה זה היה הרבה יותר מפחיד"

"כן רק ששם יש יותר והגאים ולחלקם שלוש מערכות גיבוי" אמרה אורית בחיוך.

"מה היה קורה אם גם הגה החירום לא היה עובד?" שאלה סיגל, היא עדיין לא הצליחה להרגע מהפחד.
"היינו קוראים בקשר לעזרה" אמר שחר.
"לא, אנחנו עוד רחוקים ממצב של מצוקה" אמר אבישי מיד.

סיגל הסתכלה על שניהם וחשבה 'אם זו לא מצוקה אז מה זו מצוקה?'
"מה היית עושה?" שאלה אורית. נראה שהם היו כבר רגועים לחלוטין, רק סיגל עדיין הייתה בלחץ.
"תרגעי סיגל, תרגעי" אמר אבישי בחיוך, "אמנם לקח לי קצת יותר מדי זמן להגיב אבל את רואה שהסתדרנו"
סיגל לא הבינה מה הוא מתכוון יותר מדי זמן, לה זה היה נראה ממש כהרף עיין.

"מה היית עושה עם הגה החירום לא היה עוזר?" חזרה אורית על שאלתה.
"הייתי מרים מפרשים" הוא ענה.
"מפרשים?" תהתה אורית.
אבישי שהבחין בהבעת פניה החל להסביר את העקרונות של היגוי מפרשים שמפרש החלוץ מוריד מהרוח ומפרש הראשי מעלה לרוח. סיגל ושחר שניהם הסתכלו המומים כיצד אבישי ואורית עברו ממצב של לחץ למצב של שיחה רצינית על היגוי סירה עם מפרשים.

לפרק הבא