אבישי נכנס לחדר הניתוח, פזית והרופא המרדים כבר היו שם, הלנה שכבה על המיטה רדומה לחלוטין.
פזית הביטה באבישי וחשבה שזה בעצם המבחן שלה. הניתוח לא אמור להיות מסובך, האם הוא בכוונה בחר ניתוח פשוט לפעם הראשונה או שכך יצא במקרה?
היא לא ידעה שאצל אבישי אין מקרים, הוא משתדל לתכנן מראש את מה שהוא יכול.
פזית הכינה על מגש קוצב לב חדש ואלקטרודות חדשות, היא ניחשה שיתכן שאבישי יצטרך להחליף אלקטרודות.
"טוב, אז נתחיל?" אמר אבישי תוך שהוא חושף את חזה של הלנה. הוא לחץ על כפתור ההקלטה והחל לדבר "אישה בת 41, ניתוח החלפת קוצב לב"
פזית הסתכלה עליו וחשבה שיפה שלמרות הניתוח הפשוט יחסית, הוא מתיחס לזה כמו כל ניתוח אחר. בכל ניתוח הוא הקפיד להקליט את מהלך הניתוח בפירוט רב ככל האפשר, כששאלה אותו על כך בעבר, הוא סיפר שהקלטות אלו סייעו לו בעבר בתחקירים שהיו לאחר ניתוחים לא מוצלחים בהם נפטר החולה. אם כי בניתוח כזה, אמנם כבכל ניתוח, עלולים להיות סיבוכים אבל הסיכוי לכך נמוך מאד.
אבישי המשיך "הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה לפי בקשת הפציינטית, קוצב הלב הושתל בעבר מתחת לחזה"
הוא פנה לפזית ואמר חברי אותה למוניטור, "ברגע שאני מנתק את קוצב הלב, עלול להיות לה דום לב, לכן תכיני גם דיפיברילטור להפעלה מיידית."
'כנראה שבכל זאת צפוים סיבוכים שלא חשבתי עליהם' חשבה פזית תוך שהיא מחברת אלקטרודות א.ק.ג. לחזה של הלנה.
לאחר מכן החלה לנקות את אזור הניתוח, היא הבחינה בצלקת קטנה בצידו השמאלי של החזה, היא הניחה ששם מושתל קוצב הלב.
לאחר שסיימה, הגישה לאבישי אזמל והייתה מוכנה לשאוב את הדם אם יהיה. אבישי לקח את האזמל ובתנועה מהירה ומיומנת ביצע חתך עמוק.
פזית שאבה את שאריות הדם, אבישי פתח את החתך ואמר למיקרופון "פתיחת כיס קוצב הלב וניתוק הקוצב"
פזית הסתכלה על המוניטור, הדופק היה סדיר אם כי איטי במקצת. לפתע נשמע צפצוף. המוניטור הראה פס לבן במרכז, כפי שאבישי חשש, דום לב.
"דום לב לאחר ניתוק קוצב הלב, מתחיל בהחייאה" אמר אבישי למיקרופון.
פזית הגישה לו את הדיפיברילטור.
"לטעון ל 200V" אמר אבישי, מוכן להצמיד את הדיפיברילטור לחזה.
"להתרחק" אמר אבישי והצמיד לחזה את הדיפיברילטור, כולם עצרו את נשימתם, האם זה יצליח?
גופה של הלנה התעוות כולו לרגע, הפס על המוניטור קפץ לרגע וחזר להיות שטוח.
"לטעון ל 250V" אמר אבישי.
פזית נראתה מודאגת, זה לא נראה טוב, אם כי עדיין יש סיכוי.
"להתרחק" אמר אבישי. פזית הביטה במוניטור מצפה לראות תזוזה.
הפס על המוניטור קפץ לרגע מחוץ למסך וחזר. הלב החל לפעום בצורה סדירה.
"כצפוי, דום לב אבל עכשיו הכל בסדר" אמר אבישי והושיט ידו לפזית, היא חשבה לרגע, מה הוא צריך עכשיו? ומיד הבינה, עכשיו צריך את קוצב הלב החדש.
היא הגישה לו את קוצב הלב החדש. הוא הניח אותו על חזה, חיבר את האלקטרודות אבל עדיין לא הכניסו למקום.
"למה הוא מחכה?" תהתה פזית.
הוא שוב הושיט את ידו לפזית.
'למה הוא לא אומר מה הוא רוצה' כעסה פזית בליבה. איזה מין סגנון עבודה זה, לשתוק ברגעים החשובים. היא פחדה להתמהמה יותר מדי ונסתה מהר לחשוב למה הוא זקוק עכשיו, הוא לא הכניס את הקוצב למקומו, אז לתפור את החתך ברור שלא, האלקטרודות היו מחוברות, אז מה עכשיו?
אם היה הקוצב בפנים, מן הסתם היה זקוק למכשיר בקרה על הקוצב, אולי זה מה שהוא מצפה עכשיו?
היא הגישה לו בקר לקוצב לב. הוא לא אמר דבר והיא נשמה לרווחה, זה כנראה מה שהוא רצה.
"בדיקת הקוצב החדש" אמר אבישי למקרופון והחל ללחוץ על כפתורים בבקר.
"הקוצב מתקשר עם הבקר ומגיב" המשיך אבישי תוך שהוא מסובב כפתור על הבקר.
"הלב לא מגיב באופן תקין לבקר, יש להחליף אלקטרודות" אמר אבישי למקרופון ואז פנה לפזית ולרופא המרדים ואמר "אם מישהו חשב שהניתוח הולך להיות קצר, נראה שהוא טעה. כבר שבדקתי אותה לפני הניתוח הייתה לי תחושה שיש בעיה באלקטרודות ולא בקוצב" אמר אבישי.
איך הוא הבחין שמדובר בבעיה באלקטרודות ולא בקוצב? פזית לא הצליחה להעלות בדעתה מה בבדיקה עשוי להצביע על בעיה באלקטרודות.
אבישי ניתק את קוצב הלב החדש, פזית נקתה אותו והחזירה למגש, תוך כדי כך הביטה במוניטור, בחשש שמה שוב יהיה דום לב. לשמחת כולם הדופק נשאר תקין. היא פתחה אריזה של אלקטרודות חדשות והגישה לאבישי אלקטרודה אחת
תכיני פלואורוסקופיה" אמר אבישי.
'עכשיו כשהייתי מבינה לבד מה הוא רוצה הוא כן מדבר?' חשבה פזית תוך שהיא מכינה את מצלמת הפלואורוסקופיה, מצלמה שתאפשר לאבישי לעקוב בזמן אמת אחר הכנסת האלקטרודות.
היא עקבה אחרי אבישי איך הוא במיומנות רבה הוציא את האלקטרודות הקיימות והכניס את החדשות, לאחר מכן הציג על מסך הפלואורוסקופ תמונה ששמר לפני הוצאת האלקטרודות והשווה אותה לתמונה שצולמה עכשיו עם האלקטרודות החדשות, פזית הביטה בשתי התמונות. שתיהן נראו זהות. היא די נדהמה מהמיומנות שלו. בקוצבים המושתלים בחלק התחתון של החזה האלקטרודות ארוכות יותר והכנסתן קשה יותר. למרות זאת אבישי הצליח לעשות זאת במיומנות מדהימה ולהגיע מידית למיקום המדויק.
לא בכדי הוא נחשב למנתח לב בכיר. חשבה פזית תוך שהיא נותנת לו את הקוצב החדש.
שוב חזר התהליך של חיבור הקוצב ובדיקתו עם הבקר. הפעם הכל היה תקין. אבישי המשיך להקליט את תהליך העבודה. פזית חשה הקלה, הניתוח עומד להסתיים, עכשיו כבר אין הרבה סיכוי לסיבוכים נוספים.
אבישי הכניס את הקוצב למקומו ותפר את המקום. לאחר שסיים וחבש את המקום אמר "תעבירו אותה לחדר התאוששות" אני מקווה שהכל בסדר. אני אבוא לראות אותה מיד.
לאחר שיצא אבישי אמר הרופא המרדים ששתק כל הניתוח "כשאבישי אמר שזה לא הולך להיות קצר, חשבתי כבר שהולך להיות ניתוח ארוך אבל אבישי ממש זריז, עוד לא ראיתי הכנסת אלקטרודות מהירה כל כך"
"כן הוא באמת מיומן" אמרה פזית תוך שסיימה לסגור את החלוק של הלנה.
"כל הכבוד גם לך, ניתוח ראשון עם אבישי והצלחת להסתדר איתו יפה" המשיך המרדים.
"כן רק שהסגנון שלו משגע, כשצריך הוא לא מדבר וכשלא צריך הוא אומר מה הוא רוצה"
"כן שמתי לב לסגנון הזה. אני עובד איתו כבר שנתיים וכל פעם נדהם מחדש משיטות העבודה שלו"
אבישי תמיד שמר על צוות קבוע של אנשים שעובדים איתו. פזית הייתה גאה שאבישי בחר בה. זה כמובן עורר את קנאתן של שאר האחיות שריכלו על כך שהכל בגלל שאבישי אוהב נשים צעירות ויפות. פזית כמובן קוותה שהסיבה אינה המראה החיצוני שלה.
הוספת תגובה