סיפורים של אורי עידן

גלית המתינה לאבישי ליד עמדת האחיות. האחות אמרה שהוא בסבב בדיקות ומיד יתפנה.
לאחר מספר רגעים הוא יצא מדלת מחלקת טיפול נמרץ, יחד איתו יצא עוד רופא. אבישי נעמד ליד הדלת ונראה די כועס הוא צעק על הרופא שלידו:
"איל, זה טיפול נמרץ, אין כאן זמן ללמוד את הגליון הרפואי של כל חולה, את זה אתה צריך לעשות לפני שאתה נכנס למחלקה"
הוא לא התיחס לגלית והמשיך הלאה לאחד מחדרי האשפוז. הרופא השני נכנס אחריו.
"איל המסכן, כשאבישי עצבני לא כדאי להיות לידו" אמרה אחת האחיות לזו שישבה לידה ואז פנתה לגלית "נראה שבאת ביום לא טוב, אבישי מהבוקר עצבני"
"זה ככה כל יום ראשון?" שאלה גלית.
"לא, האמת שבדרך כלל בימי ראשון אבישי מאד רגוע, כמובן אם הוא לא היה בתורנות בשבת" ענתה האחות.

לאחר מספר דקות יצא אבישי מחדר האשפוז וניגש לעמדת האחיות.
"שלום גלית" אמר אבישי ואז פנה לאחרות ושאל "איזה חדר בדיקות פנוי?"
"איזה ציוד אתה צריך?" שאלה האחות.
אבישי הסתכל על גלית, אחר כך על האחות הוא הוציא סטטוסקופ מכיסו ואמר "זה כל הציוד"
"חדר שלוש פנוי"
"טוב אז עכשיו הוא כבר לא פנוי לחצי שעה הקרובה" אמר אבישי ופנה לגלית "מצטער שנאלצת להמתין. אני איתך עכשיו."
אבישי הלך לכיוון חדר הבדיקות, גלית אחריו, בזמן שהתרחקה מעמדת האחיות שמעה את האחיות מדברות "הרופא היחיד שמסתמך על השמיעה שלו"
"כן והאבחנות שלו יותר טובות מהאחרים."

גלית שמחה לשמוע שככה חושבים על אבישי. גם לה היה נראה שהוא רופא טוב, אבל זו הייתה רק תחושה.
מה שבטוח, הוא שאבישי רופא יסודי. הרופא הקודם שלה בקושי בדק אותה.
היא תהתה האם הוא בודק אותה כל כך הרבה כי מצבה לא טוב או שמה זו רק היסודיות שלו?
היא נסתה להרגיע את עצמה שמאחר שבתקופה האחרונה הרגישה טוב, ללא תופעות של אי סדירות או הפסקות בפעימות הלב, אז כנראה שמצבה סביר וזו רק היסודיות של אבישי.

בסיום הבדיקה שאלה גלית בקול קצת מודאג "מה המצב?" היא חשבה שבניגוד לבדיקות כמו אקו לב או א.ק.ג. בהן יש תמונה ויזואלית שאותה גם היא יכולה להבין, בבדיקה הזו, רק אבישי שומע את הלב ורק הוא יודע להבין מה זה אומר.
"בסדר, המצב נשאר יציב יחסית" אמר אבישי ואז הוסיף "תלבשי חולצה ובואי אלי למשרד"
הוא יצא מהחדר והשאיר אותה להתלבש.
גלית הייתה קצת מודאגת, מצד אחד הוא אומר שהמצב יציב, מצד שני הוא רוצה לדבר איתה במשרדו? מה יכול להיות?

לאחחר מספר רגעים נכנסה גלית למשרדו של אבישי. אבישי ישב שם מקליד משהו על המחשב שלידו, היא תהתה האם זה קשור אליה או שאלו דברים אחרים.
לפני שאבישי הספיק לומר משהו נשמע קול קורא ברמקול "אבישי לטיפול נמרץ, אבישי לטיפול נמרץ"
"יפה, היא למדה לא להיות רשמית כשהיא קוראת לי" חייך אבישי וקם לצאת.
"תמתיני רגע, אני חוזר מיד" אמר אבישי ויצא מהחדר.
גלית שמחה לראות חיוך על פניו, מאז הצעקות ששמעה אותו צועק בבוקר, לא ראתה אותו מחייך. היא הביטה סביבה רוב החדר היה מלא במדפי ספרים ומגזינים. בצד אחד היה לוח לבן גדול, עליו עם מגנטים היו מוצמדים צילומים של בדיקת אקו לב. היא כבר הכירה את הצילומים האלו וקמה להביט בהם. בפינה השמאלית למטה היה מצוין שם החולה, בשני הצילומים היה אותו שם, היא הביטה בהם ביסודיות, לפי מיטב הבנתה נראה באחד הצילומים לב חולה כנראה במחלה דומה לשלה, בצילום השני נראה לב בריא. היא הסתכלה על התאריכים וכאן ראתה משהו משונה, התמונה עם הלב הבריא יותר הייתה חדשה יותר, בתחילה היא חשבה שמדובר על צילומים לפני המחלה ואחריה.

בדיוק אז נכנס אבישי. "משפחות של חולים יכולות לפעמים להרגיז" אמר אבישי בכעס.
"נראה לי שלטפל במשפחות החולים יותר קשה מאשר בחולים עצמם" המשיך אבישי והתישב במקומו. 'שוב חזר חוסר הסבלנות שלו?' חשבה גלית תוך שגם היא מתישבת במקומה.
"אני רואה שהסתכלת על הצילומים של ליבו של מר שטיינברג, את כבר יודעת לקרוא צילומים כאלו כמעט כמו רופא, אז מה את חושבת על זה?"
גלית שתקה רגע, לא יודעת מה לענות.
"יש כאן שני צילומים, באחד הלב חולה ובשני נראה בריא" אמרה גלית.
"צודקת בהחלט, זה חולה שנותח לפני כשנה. זו הייתה השתלת לב ולשמחתי היא הצליחה יפה." אמר אבישי בסיפוק.
ברור שהוא יהיה מרוצה, הוא הצליח להציל חיים של מישהו.
"השתלת לב?" שאלה גלית.
"כן, היה לו קרדיומיופטי מאד דומה למה שיש לך, במשך שנים הוא המתין להשתלת לב וסוף סוף נמצא לב להשתלה ולשמחתי הניתוח הצליח טוב"
אז זה הפתרון, השתלת לב, חשבה גלית. אולי אבישי רוצה לנתח גם אותה? אולי ככה סוף סוף יגמרו הצרות שלה וגם היא תוכל לחיות עוד זמן רב כמו אותו מר שטיינברג.
"גם לי זה יכול להיות פתרון?" שאלה גלית.
אבישי שמח על השאלה, מאז השיחה עם שחר אתמול בערב, חשב כיצד לבשר לה שהשתלת לב היא הפתרון היחיד שהוא יכול להציע כדי להתגבר על מחלתה.
הצילומים היו שם בכוונה, הוא ידע שגלית תדע להבין אותם.

"כן, אני חושב שזה הפתרון היחידי כרגע"
"ואתה אומר שאני לא אחזיק מעמד עד שימצא לב להשתלה?" שאלה גלית בדאגה. עכשיו היא הבינה מדוע הייתה לה תחושה שאבישי לא אומר הכל. הוא כנראה לא רצה להדאיגה.
זה ממש לא מה שהוא רצה לומר, הוא תהה כיצד היה צריך לומר זאת שזה לא יתפרש בצורה כזו.
"לא, ממש לא. רפואה אינה מדע מדויק ואני לא יודע לומר דבר כזה. יכול להיות שתחיי עוד עשרות שנים"
זה כבר היה מבלבל. האם היא תחיה מספר שנים או עשרות שנים?
"שחר חושב שהוא יכול להשיג עבורך לב להשתלה בחו"ל וכך גדלים משמעותית הסיכויים שלנו למצוא לב להשתלה" המשיך אבישי.
גלית הסתכלה עליו קצת כועסת. אז שחר יודע והיא לא? מדוע רק לו הוא מספר?
"אבישי, זה לא בסדר שאת שחר אתה משתף בדברים האלו ואותי לא."
"את צודקת, זה לא נכון להסתיר את האמת, אבל את מבינה שחששתי להדאיג אותך. יש לך מזל שיש לך בן זוג כמו שחר. כשהוא מחליט לעשות משהו, שום דבר לא יעצור אותו עד שהוא יצליח"
כן, את זה היא ידעה. שחר הוא באמת כזה. אין דבר שיעצור אותו. כל דבר ששחר רצה עד כה הוא השיג. האמת שגם אותה, כשהכירה אותו בכלל לא רצתה אותו, היא פחדה ממנו. אבל בסופו של דבר למדה לאהוב אותו.

לפרק הבא