סיפורים של אורי עידן

>> רחשי הלב האחרונים >> פרק עשרים ושלוש

 
plus זריחה חדשה
plus נולדו חופשיים
plus סאן-רייז ההתחלה
plus אתגר
plus עבודה חדשה
plus שקיעה חורפית
plus רחשי הלב האחרונים
plus מפליגים בישראל
plus סיפורים קצרים
minus פורום הסיפורים של אורי עידן
minus יצירת קשר

      כניסה   
זמן יצירה: 16/04/2011 10:27      מספר מילים: 1120

לאחר שעברו בהנהלת חשבונות לסדר את הפרט הפורמלי האחרון, החליף אבישי בגדים ויצא יחד עם אלכס לכיוון המעגן הפרטי של המספנה.
המעגן לא היה גדול, היו שם יאכטות בשלבים אחרונים של בנייה, כאלו שעדיין לא הרכיבו להן תרנים. זה היה קצת משונה לראות מפרשית ללא תורן.
אבישי הלך אחרי אלכס לחלק הרחוק יותר של המעגן, שם עמדו מספר יאכטות. נראה כיאכטות הדגמה של החברה.

"זו יאכטה 40 פיט, דומה מאד לזו שתיהיה לך עוד כמה חודשים" אמרה אלכס כשהגיעו  ליאכטה. בצעד קל היא קפצה אל היאכטה שירכתיה היו מרוחקים במקצת מהמעגן. היא לקחה קרש עץ שנשען על המעקה והניחה אותו בין הירכתיים לרציף. אבישי הביט באלכס כמה שזה היה נראה טבעי אצלה לקפוץ כך מהרציף לסירה.

עגינת ירכתיים

קרש העץ הקל על אבישי את העלייה לסירה. הוא לא צריך היה לקפוץ כמו אלכס.
לאחר שעלה לסירה הביט באלכס שעברה לאורך כל הסירה מהחרטום לירכתיים. בודקת את הסירה ופותחת את שק המפרשים מכינה את המפרש להרמה בים.
לאחר מכן נכנסה אל תוך הסירה וקראה לאבישי "תרצה לראות את המנוע?"
אבישי ירד אחריה. הוא הביט סביבו, הסירה נראתה מרווחת מאד.
"עוד כמה חודשים תיהיה לך יאכטה דומה" אמרה אלכס תוך שהיא מרימה את מכסה המנוע. אבישי עקב אחריה כיצד היא בודקת את המנוע. הוא התרשם מנקיון תא המנוע. נראה שהם שומרים היטב על היאכטות שלהם.

לאחר שסיימה לבדוק את המנוע הסתובב אבישי בתוך הסירה מביט אל חדרי השינה והשירותים. הסידור הפנימי היה שונה לחלוטין מהסידור הפנימי שבחר אבישי. הסידור הפנימי היה החלק בו עשה אבישי הכי הרבה שינויים לעומת הסידור המקורי של הדגם הזה.
אלכס בנתיים סיימה לבדוק את כל הסירה ואמרה "טוב, נראה לי שהכל מוכן אז קדימה נצא לים"
שניהם עלו חזרה. אלכס הכניסה את מפתח ההתנעה והתניעה את המנוע. המנוע היה שקט מאד וכמעט לא נשמע.
"אתה יכול לגשת לחרטום לשחרר את החבל?" בקשה אלכס מאבישי.
אבישי ללא מילים ניגש לחרטום, הביט בחבל שקשר את הסירה. הוא התיר אותו ועמד מחזיק את החבל. אלכס בירכתיים שחררה את אחד משני החבלים שקשרו את הסירה לרציף. "זרוק את החבל" אמרה אלכס תוך שהיא זורקת לרציף את החבל האחרון שקשר את הסירה. עכשיו הסירה משוחררת לגמרי.
אבישי זרק את החבל למים והביט כיצד הוא שוקע אל תוך המים. תוך כדי כך החלה הסירה לנוע לאיטה. הוא חזר לירכתיים והתישב ליד אלכס. מביט כיצד היא מנווטת באלגנטיות את היאכטה אל מחוץ למעגן.

לאחר שיצאו אל מחוץ למעגן, נווטה אלכס את הסירה אל היציאה מהעיר שנראתה כמו שני מגדלי שמירה.
"עכשיו נרים מפרשים, תראה כמה הסירה הזו בנויה לשייט בודד" אמרה אלכס ותוך כדי כך כוונה את חרטום הסירה אל מול הרוח.
בלחיצת כפתור, החל מפרש הראשי לעלות למעלה.
"תוכל ממש להפליג לבד" אמרה אלכס תוך שהיא מביטה במפרש העולה.
"אני לא חושב שממש אפליג לבד. בישראל אסור לפי החוק להפליג לבד" אמר אבישי.
"מוזר, בכל העולם מותר, רק בישראל אסור. חשבתי שאלו אותם חוקים בכל העולם" אמרה אלכס.
"זה לא הדבר היחיד שמוזר בישראל" ענה אבישי בצחוק.

תוך מספר רגעים היו שני המפרשים פתוחים והם החלו להפליג.
"חשבת כבר איפה היאכטה תעגון?" שאלה אלכס לפתע.
אבישי עדיין לא חשב על כך. הוא הניח שמן הסתם במרינה הרצליה. המרינה אותה הכיר הכי טוב.
"לא, עדיין לא תכננתי, למה את שואלת?"
"במרבית הארצות יש מחסור במקומות עגינה. אני לא יודעת איך זה בישראל אבל מן הסתם גם אצלכם צפוף" אמרה אלכס.
"כן, את צודקת באמת לא חשבתי על זה. אני אטפל בזה מיד כשאחזור לישראל לפני שהסירה תגיע" אבישי דמין בליבו את מרינה הרצליה. היא באמת הייתה עמוסה. יהיה קשה למצא שם מקום. חבל באמת שלא חשב על כך קודם לכן.
"כשהסירה תיהיה מוכנה, מי יביא אותה לארץ עבורך?" המשיכה אלכס לשאול.
"אני כמובן." אמר אבישי ומיד המשיך "אני מחכה בקוצר רוח למסע הזה"
היא הביטה בו קצת מופתעת "אתה? אבל ממה שהבנתי ממך אין לך ניסיון במסעות ארוכים כאלו. מסעות כאלו תמיד כדאי לעשות עם מישהו מנוסה"
"אז אולי תבואי איתי?" צחק אבישי.
אלכס חשבה קצת ואחרי כמה שניות ענתה בקול רציני "אולי באמת אצטרף אליך לפחות לחלק, אולי עד לכניסה לים התיכון"
"למה רק עד לכניסה לים התיכון? תפליגי איתי לישראל ואז תעשי טיול בישראל" המשיך אבישי בצחוק. הוא עדיין לא תכנן את הבאת הסירה לישראל. רק חשב על רכישת הסירה, לא מעבר לזה.
"לא! אמרתי לך שנמאס לי ממסעות בחו"ל, יותר מדי שנים מהחיים שלי לא היה לי ממש בית" אמרה אלכס. מצד אחד הייתה שמחה להמשיך להיות עם אבישי. מצד שני ידעה שהיא לא מתכוונת לעזוב את צרפת.
נראה שהיא לקחה יותר מדי ברצינות את דבריו. הוא הבין שעדיף לא לדבר יותר על הנושא.

"תרצה להרגיש קצת את ההגה?" העבירה אלכס נושא.
"כן בוודאי" אמר אבישי וניגש להחליפה מאחורי ההגה. היא נתנה לו את ההגה והתישבה לצידו. אבישי עמד מחזיק את ההגה ומחייך.
"ועכשיו נראה לך מה הסירה הזו יכולה לעשות, שמור קדמית חדה" אמרה אלכס והחלה לכוון את המפרשים. ניתן היה לחוש בבירור במהירות שצברה היאכטה.
"אתה רואה?" אמרה אלכס.
"כן, את באמת יודעת לכוון מפרשים" אמר אבישי שחשב שכאן היא מוכיחה ששנים של ניסיון בתחרויות יאכטות אכן עושות את שלהן.
"התכוונתי האם אתה רואה איזה סירה טובה בחרת?"
"די להיות אשת מכירות, זו את שמוכיחה את הניסיון התחרותי שלך" אמר אבישי בצחוק ומיד המשיך "ועכשיו ברצינות, תסבירי לי קצת מה עשית"
אלכס הסבירה לו בפירוט ומקצוענות מדהימה, מדוע עשתה כל דבר. אבישי מעולם לא ידע שיש כזו מורכבות במתיחת כל מפרש, רק על מפרש הראשי שביאכטות מסוג זה הוא הקטן יותר, היא טפלה בארבעה חבלים שונים שכל אחד מהם נמתח בהתאם לעצמת הרוח והכיוון אותו שמר אבישי.

"וואו, למדתי הרבה" אמר אבישי משסיימה אלכס את הסבריה. אלכס הייתה לא רק מקצוענית בכיוון המפרשים. היא גם ידעה להסביר הכל באנגלית פשוטה וברורה. אמנם חלק מהמושגים לקח לאבישי קצת זמן להבין, אחרי הכל הוא למד שייט בישראל עם מדריכים שדברו עברית.

"שנעשה סיבוב וננסה את הסירה גם ברוחות אחרות?" אמרה אלכס ונגשה לכיוון מפרש החלוץ מכינה אותו להעברה. אבישי הסתכל כיצד היא תופסת את החבלים משני הצדדים, מתכוננת להעביר אותו לצד השני. עבודה שבד"כ נעשית על ידי שני אנשים.
"מוכנה?" שאל אבישי לאחר מספר רגעים.
"כן, מוכנה" ענתה אלכס. אבישי סובב את ההגה חזק שמאלה.
בדיוק ברגע הנכון העבירה אלכס את החלוץ לצד השני ומיד נגשה לכוון את מפרש הראשי בהתאם.
אבישי ישר את ההגה בכיוון השני.
"כל הכבוד, סיבוב יפה, אתה הגאי טוב. אתה צריך להשתתף בתחרויות שייט כהגאי" אמרה אלכס. בתחרויות בהן השתתפה התפקיד שלה תמיד היה מפרש הראשי. בתחרויות יאכטות יש לכל אחד את התפקיד שלו כאשר לכל תפקיד האתגרים שלו והחשיבות שלו. היופי בתחרויות יאכטות הוא השילוב המדהים בין התפקידים.
"טוב עכשיו תיהיה לי יאכטה משלי, אוכל להשתתף בתחרויות" אמר אבישי בחיוך.
"ואני מקווה שבאמת תעשה זאת" אמרה אלכס.

"הסירה מפליגה מעולה, ממש קשה לי לחכות שהסירה שלי תיהיה מוכנה" אמר אבישי.
"לא נורא, עוד כמה חודשים תוכל להפליג כמה שתרצה. עכשיו כדאי שנחזור חזרה, תרצה להכניס אותה למעגן?" אמרה אלכס.
אבישי חשב רגע ואמר "אני חושב שעדיף שאת תעשי את זה. אני לא מספיק מכיר את הסירה והמעגן"

לפרק הבא


הוספת תגובה