אבישי התעורר לאיטו, הביט לצידו וראה את אלכס שוכבת על גבה, חזה עלה וירד באיטיות, כפי הנראה עדיין ישנה.
הוא נזכר בליל אמש וחש משונה במקצת. כבר שנים שלא היה עם אשה למעט אשתו ובאופן רשמי הוא עדיין נשוי. אבל מצד שני זה רק סטטוס רשמי, הוא לא ראה דרך אחרת אלא ללכת לגירושין. לכן לא חש אשמה על ליל אמש.
הוא הביט בגופה, שהיה פשוט מושלם, הכל בפרופורציות הנכונות. מדהים שאשה כה יפה וחכמה עדיין פנויה. מערכות יחסים זה עניין משונה, זה אף פעם לא פשוט. היא ספרה לו קצת על עצמה ועל הגברים שפגשה בחייה, חלקם הגדול מדהימים, אבל לא מתאימים לה. היא הייתה בררנית לא קטנה. הוא חשב לעצמו שהעובדה שהגיעו למה שהגיעו היא מחמאה די גדולה בשבילו ותהה לאן יוביל הקשר הזה אם בכלל. הוא נזכר בליל אמש. אלכס אישה חושנית בצורה מדהימה. היא יודעת כיצד לענג ויודעת היטב מה עושה לה טוב.
הוא התרשם שהיא אישה שיודעת מה היא רוצה ולא מתביישת בכך. אתמול בערב, הייתה זו היא שהזמינה אותו אליה, כמו כן ניתן לומר שהייתה זו היא שפיתתה אותו. מהר מאד החליפה בגדים לשמלה ביתית חצי שקופה והתיישבה צמוד אליו. כך שאפילו אדם מאופק יחסית כמוהו לא יכול היה שלא לגעת בה. ההמשך היה יחסית טבעי, מתחילים בחיבוקים ונשיקות ומסיימים עירומים במיטה.
"בוקר טוב אבישי", הסתובבה אליו ונשקה אותו.
"בוקר טוב, איך ישנת?" שאל אבישי.
"מעולה, מזמן לא ישנתי כל כך טוב" היא אמרה ושמה את ידו על שדה השמאלי. הוא חש את ליבה פועם.
"מה אתה מרגיש בלב שלי?"
אבישי הביט בה וקיווה שהיא לא מתכוונת לשאול אותו שאלה רפואית. הוא ממש לא רצה לבדוק גם אותה. הוא ניסה להקשיב לדופק חיפש את כל מרכיבי הדופק התכווצות של החדרים, העליות וכד'.
"אתה לא מרגיש שנהנתי כפי שמזמן לא נהנתי?" אמרה אלכס בצחוק.
אבישי חש הקלה, היא לא באמת התכוונה לשאול אותו שאלה רפואית.
"גם אני מאד נהנתי" אמר אבישי תוך שהוא מתקרב לחבקה.
"אז מה, זה היום האחרון שלך בצרפת?" שאלה אלכס.
"כן, הטיסה שלי מחר בצהריים מפריז, אני אקח את הרכבת המהירה מחר על הבוקר" אמר אבישי כמעט ללא רגש.
אלכס הביטה בו, כאילו מצטערת שהוא עוזב.
"אז למה אתה חוזר בישראל, אתה מתכוון לחזור לבית החולים?" שאלה אלכס נזכרת בסיפוריו של אבישי על עבודתו כרופא והלבטים שלו האם להמשיך במקצוע הרפואה.
אבישי הביט בה שוכבת על גבה כשהשמיכה מכסה אותה עד צוואר. 'האם זה הזמן לשיחות רציניות כאלו?' תהה בינו לבין עצמו. שאלתה הזכירה לו את הלבטים עמם הגיע לצרפת.
"אני עדיין לא יודע, אבל כפי הנראה שאחזור להתפטר סופית" ענה אבישי.
היא הביטה בו, לא מאד מופתעת. לאחר הדברים שסיפר, נראה היה לה שכך יעשה. עד כמה שלה זה נראה משונה. מצד שני היא ידעה שאינה יכולה לשפוט עד שתגיע למוקומו.
"אז מה עכשיו? תטייל בעולם עם היאכטה שקנית?"
"רגע, עדיין לא קניתי שום דבר, אבל כנראה שהיום אקנה" צחק אבישי בנסיון להעביר את השיחה לפסים קצת פחות רציניים.
"אתה צודק, אז אולי באמת הגיע הזמן למכור לך יאכטה" צחקה אלכס תוך שהיא קמה ופותחת את ארון הבגדים שהיה ממול למיטה. גם הוא קם והחל לאסוף את בגדיו שהיו על הרצפה ליד המיטה.
לאחר שהתלבשו, הכינה אלכס קפה לשניהם ואמרה "נראה לי שהמזל שלך עם מזג האויר ממשיך גם היום, כך שכפי הנראה נוכל לצאת להפליג היום"
"מעולה, אני אשמח להפליג. אבל אם מפליגים, אני רוצה לעבור דרך המלון לקחת בגדים מתאימים" אמר אבישי. הוא מאד שמח על הרעיון של להפליג עם אלכס. הפלגה עם אחת כמוה יכולה ללמד אותו לא מעט. היא מן הסתם מכירה היטב את הסירות וממה שסיפרה לו על נסיונה הימי, נראה שיש לו הרבה מה ללמוד ממנה. בים תמיד יש מה ללמוד ותמיד כיף להפליג עם אנשים שאפשר ללמוד מהם.
"זו תיהיה דרך יפה לחגוג את קניית היאכטה שלי" המשיך אבישי.
בדרך כשנסעו למספנה, דרך המלון שאל אבישי "את לא חוששת מרכילויות בחברה כשנגיע יחד היום?"
"למה שירכלו?" שאלה אלכס בתמיהה.
אבישי הביט בה וחשב לעצמו, אולי רק בישראל כולם חוששים מרכילויות כאלו?
"לא יודע, מזה שיראו אותנו יחד, יתחילו סיפורים על מה אנחנו עושים יחד" ענה ולרגע הצטער שבכלל שאל.
"לא חושבת שירכלו וגם אם כן, לא ממש איכפת לי"
הוא שמח שהיא אינה חוששת מרכילויות. אחד הדברים שסלד מהם בעבודה בבית החולים או בכלל בארגונים של הרבה אנשים היה הרכילויות האינסופיות.
עצם זה שהייתה מופתעת מהשאלה, כנראה מעיד על כך שבצרפת אין יותר מדי רכילויות.
כשהגיעו למשרדה של אלכס אמרה אלכס "זהו, הגענו לרגע המכריע, אתה מזמין יאכטה"
"כן, החלום שמתגשם" אמר אבישי.
"כן עכשיו רק נדפיס את המפרט של מה שאתה מזמין, כולל כל השינויים שסוכם עליהם אתמול ונחתום על ההזמנה" אמרה אלכס תוך שהיא מחפשת במחשב את המפרט עם השינויים עליהם עבדו אתמול.
לאחר מספר שניות, שלחה את המסמך להדפסה ואמרה "אני הולכת לאסוף את הדפים, אחרי שנחתום נלך להנהלת חשבונות לתשלום המקדמה וזהו, היאכטה שלך"
אבישי הביט בה יוצאת מהחדר. הוא חש את ליבו פועם מהתרגשות. אחרי הכל זה אירוע מיוחד, הוא קונה יאכטה משלו.
אלכס התעכבה זמן רב, אבישי לא הבין מדוע זה לוקח כל כך הרבה זמן. לאחר שחזרה, הבין מדוע זה לקח לה זמן. היא חזרה עם חוברת קטנה כרוכה בספירלה. זה היה מפרט היאכטה שלו. על דף הכריכה היה כתוב "יאכטה סאן-רייז עבור ד"ר אבישי כץ"
הוא שמח מאד לראות את השם שבחר ליאכטה מודפס בגדול על הכריכה. קצת פחות אהב לראות את המילים "ד"ר אבישי כץ" בדיוק בתקופה הזו בה היה על צומת דרכים האם להמשיך ברפואה או לא. מצד שני, גם אם לא יעסוק יותר ברפואה, הוא ישאר ד"ר לרפואה.
הוא לקח את החוברת בידו והחל לעבור עליה דף אחר דף. אלכס התישבה במקומה קצת בחוסר סבלנות. למה הוא קורא את זה כל כך בעיון? הרי כבר עברנו על כל זה ביום מפרך שהיה אתמול. אבל אבישי קורא מהר. תוך זמן קצר עבר על כל החוברת ואמר "זהו עכשיו נשאר לחכות שהיאכטה תיהיה מוכנה."
אלכס הוציאה טופס הזמנה והחלה למלא אותו. היא שאלה את אבישי מספר שאלות כמו הכתובת שלו, מספר דרכון וכד'.
לאחר שמלאה וחתמה, הגישה לאבישי שיחתום גם הוא. בהתרגשות רבה לקח אבישי את העט וחתם על ההזמנה. לא לפני שקרא את כולה מתחילתה ועד סופה. שוב המתינה אלכס בחוסר סבלנות שאבישי שאהב להיות יסודי יקרא את כל המסמך.
במסמך היה כתוב את הסכום שעליו לשלם. כאשר את המקדמה עליו לשלם היום ואת היתרה במספר תשלומים שהאחרון בינהם במועד מסירת היאכטה שיהיה עוד כחמישה חודשים.
הוא ידע שהיום הוא גם יום התשלום. לצורך זה הכין עוד לפני שהגיע לצרפת שיק בנקאי על סכום המקדמה. הוא אמנם לא ידע מה יהיה מחירה הסופי של היאכטה. אבל הצליח להגיע איתם להסכמה, עוד לפני שטס לצרפת שסכום המקדמה יהיה קבוע.
הוא הוציא מכיסו שיק בנקאי והגישו לאלכס. "הנה התשלום הראשון"
"את זה תיתן עוד מעט להנהלת חשבונות שיוציאו לך קבלה על התשלום. אחרי זה סיימנו את העניינים הפורמליים ונעבור לחלק הכיפי של היום, הפלגה" אמרה אלכס תוך שהיא נגשת לחלון המשרד ופותחת אותו לחוש את הרוח בחוץ.
מזג האויר היה נעים עם רוח קלה "זה לא יאמן, אתה כנראה מביא מזל" אמרה אלכס כשפנתה חזרה לאבישי.
"למה?" שאל אבישי מופתע במקצת.
"כל הזמן שאתה כאן מזג האויר נעים, הגשם שהיה צפוי עדיין לא הגיע. זה לא מקובל בעונה הזו כל כך הרבה ימים עם מזג אויר כל כך טוב"
הוספת תגובה