אלכס התעוררה יחסית מוקדם, כפי שהתעוררה בימים הקודמים בישראל, היה לה עוד זמן עד תשע וחצי. היא החליטה בכל זאת לצאת לכיוון המרינה, כך היא חשבה יהיה לה קצת זמן לבד עם אבישי.
בשאר הימים לקחו אותה למרינה, היום היא החליטה לנסות לעשות את זה ברגל, אבישי הרי הגיע אליה ברגל אתמול. היא לא ידעה בדיוק את הדרך אבל זה לא אמור להיות מסובך במיוחד, אחרי הכל אפשר לראות את המרינה מהמלון.
היא יצאה מהמלון, הסתכלה לכיוון המרינה ומיד הבינה את הדרך. תוך כעשר דקות הליכה הגיעה לכניסה למרינה, עכשיו נותר רק למצוא את רציף C. לשמחתה היו כמה אנשים שנכנסו לרציף כך שיכלה לפתוח את השער ללא מפתח שלא היה לה. היא ידעה שהיא מפתיעה את אבישי ותהתה כיצד הוא יגיב כשיראה אותה.
אבישי ישב כמו תמיד על הסיפון. היה לו מעין כסא שהכין לעצמו שהתלבש בדיוק על חיבור התורן לסיפון. מאחר שיש עם הפנים לכיוון הרציף ראה מיד את אלכס הולכת לאורך הרציף.
הוא קם לקראתה ופתח לה את מעקה הסירה. "בוקר טוב, הקדמת קצת" אמר אבישי.
"כן, אני רגילה כנראה לקום מוקדם" צחקה אלכס.
היא נכנסה לסירה והתיישבה על אחד הספסלים. אבישי התישב מולה ולא אמר דבר. השקט הזה גרם לה לחשוש שאולי היא מפריעה לו. אולי היא באמת הגיעה מוקדם מדי?
לאחר מספר שניות שבר אבישי את הקרח ואמר "תרצי שאראה לך על המפה לאן אנחנו מפליגים?"
"כן" אמרה אלכס תוך שהיא חושבת שיהיה נחמד לראות את המקום במפה למרות שזה לא יאמר לה הרבה.
אבישי ירד רגע למטה והביא מפה מקופלת, הוא פתח אותה על הספסל ליד אלכס והסביר לה קצת על המקומות, הוא התחיל בלהראות את הרצליה ואחר כך הראה לה את יעד ההפלגה - עכו.
אלכס בחנה את המפה ביסודיות, מפה ימית פשוטה, לא היו כמעט סימנים של מכשולי ניווט או מצופים.
"מאד פשוט החוף שלכם, יחסית ישר, ללא מכשולי ניווט" אמרה אלכס ומיד הוסיפה, "אבל במקום מכשולי ניווט נראה שיש לכם שטחים סגורים לשייט"
"כן, אבל גם לא נורא, בדרך לשם יש שטח אחד שנעקוף אותו ממערב וזה הכל." ענה אבישי והצביע על עתלית ששם היה השטח הצבאי הסגור. זה היה השטח בו הבחינה אלכס.
"בדקת את התחזית להיום?" שאלה אלכס ומיד חשבה שחיי השייטים כאן פשוטים יחסית אין הרבה הפתעות בתחזית למעט החורף שגם הוא לא ממש חורף בישראל.
"כן, הסתכלתי בתחזית, אין יותר מדי הפתעות, רוח דרומית מערבית שתהפוך בהמשך היום לצפונית. הים יחסית שקט" אמר אבישי.
"רוח צפונית? זה אומר שתיהיה לנו הפלגה קצת קשה בדרך הלוך אבל מחר יהיה מדהים, נוכל לפתוח ספינקר" ענתה מיד אלכס.
אבישי חשב קצת על דבריה, הוא חשש קצת מהרמת מפרש ספינקר עם שלושה אנשים (מפרש בלון מתאים לרוחות גביות) לכן חשב שדווקא מחר לא יהיה יום כל כך קל, כי רוח גבית ללא מפרש ספינקר זו הפלגה די איטית וקשה.
"את חושבת שנצליח להרים ספינקר?"
"כן, שלושה אנשים זה מספיק, אני אראה לך איך." אמרה אלכס ומיד הוסיפה "מתי הרמת ספינקר לאחרונה?"
האמת שאבישי כלל לא השתמש במפרש הזה. לפעמים הוא חשב שמיותר היה לקנות אותו. הוא קנה אותו כי אלכס שכנעה אותו שכדאי לו, לא מעבר לזה.
אלכס החלה בהסבר טכני על הפעלת ספיניקר, כיצד לעשות זאת עם מעט אנשים.
אבישי הקשיב תוך שהוא חושב על כמה מקצועית אלכס בשייט ולאחר מספר דקות אמר "את כל כך טובה בזה, למה את לא שייטת תחרותית?"
"חכה למחר ותראה אם אני באמת טובה, לדבר זה קל, לעשות זה אחרת" צחקה אלכס
"אני בטוח שאת טובה לפחות כמו שאת מדברת" אמר אבישי וקם לסדר את הסירה להפלגה.
בדיוק כשסידר אבישי סידר את הסירה מבפנים הגיע שחר.
"בוקר טוב אלכס, טוב לראותך שוב" אמר שחר תוך שהוא עולה לסירה. אבישי שמע את שחר ועלה למעלה.
"שלום שחר, כמו תמיד אפשר לכוון את השעון לפי הדיוק שלך" אמר בצחוק בעברית ומיד תרגם לאנגלית.
"טוב, נראה לי ששניכם אותו דבר, בניגוד לרוב הישראלים שראיתי, אתם תמיד מדייקים."
"אז מה שלומך אלכס? חשבתי שאת לא אוהבת ליסוע בעולם" אמר שחר.
"כן, התפקיד החדש נותן לי יותר אפשרויות להפליג, אבל יחד עם זה צריך גם לטוס לכל מיני מקומות"
"מה בדיוק התפקיד החדש שלך?" שאל שחר
"אני מדריכה של צוותי התחזוקה אצל הנציגים שלנו ברחבי העולם"
"אז את באמת טסה הרבה"
"כן, חזרתי לטוס, אחרי שנים אני שוב מבלה במטוסים"
"כן אבל גם ביאכטות ומאחר שאנחנו מפליגים עם מדריכת תחזוקה, אין לי ספק שאנחנו בטוחים" ענה שחר.
אלכס צחקה.
"טוב, אז נצא לדרך?" שאל אבישי לפתע.
"אני מוכנה" אמרה אלכס וקמה ממקומה.
אבישי הניע את המנוע ואמר בעברית "שחר, שחרר את החרטום בבקשה"
אלכס לא הבינה את אבישי ונגשה בעצמה לכיוון החרטום.
"טוב, נראה שעדיף לעבור לאנגלית" צחק אבישי.
"לא נורא, אני אשחרר את הירכתיים" אמר שחר וניגש לחבל הירכתיים.
לאחר ששוחררו החבלים תמרן אבישי את הסירה באיטיות אלגנטית החוצה לכיוון תעלת היציאה ומשם לפתח המרינה.
"אני רואה שלמדת לתמרן עם הסירה" אמרה אלכס בצחוק.
"כן, הייתה לי שנה שלמה להתאמן" ענה אבישי ברצינות. שניהם ידעו למה היא מתכוונת. בהפלגות הראשונות שלו שאלכס יצאה איתו להדריך אותו על הסירה, ביום בו קיבל את הסירה, חלק מתמרוני המנוע שלו נראו כאילו עוד רגע וחלק מהסירה ישבר.
האמת שתמרוני המנוע של אבישי כיום לא היו מבישות מדריך שייט מנוסה.
תוך דקות ספורות הורמו שני המפרשים והם החלו בהפלגה לכיוון צפון מערב. אבישי אמר שמאחר שהרוח תהפוך בהמשך לצפונית, לדעתו עדיף לתפוס עומק כבר עכשיו ולאחר מכן להתקרב לחוף בעזרת הרוח הצפונית.
הרוח הייתה דרומית מערבית, לא חזקה במיוחד, בדיוק כפי שאמרה התחזית. הים היה ריק לחלוטין, הם היחידים שיצאו לים. זה היה די משונה בהתחשב בעובדה שימי שישי שבת יוצאות לים מרבית היאכטות.
"מה אף אחד לא מפליג כאן?" שאלה אלכס שגם היא הבחינה שהים היה ריק לחלוטין, באופק בכיוון צפון מערב, נראתה סירה אחת.
"בדרך כלל יש יותר יאכטות, לא יודע מה קרה היום" אמר אבישי.
"טוב, השאירו לנו את הים לבד" צחקה אלכס.
לפתע נשמע צפצוף משונה מתוך הסירה, אבישי ושחר הסתכלו אחד על השני, לא מבינים בדיוק מה זה הצפצוף הזה. שחר היה בטוח שאבישי כבעל הסירה שהכיר כל דבר בסירה יזהה מיד את מקור הצפצוף, אבל גם אבישי לא הכיר את הצפצוף הזה, שהיה חזק ולא מוכר.
"שחר, קח את ההגה, אני ארד לבדוק מה זה" אמר אבישי.
אלכס זיהתה מיד את מקור הצפצוף ואמרה "זו קריאת מצוקה ממכשיר ה DSC" (מכשיר קשר דיגיטלי להעברת מסרים קצרים)
היא ירדה אחרי אבישי להסתכל על ההודעה. זו אכן הייתה קריאת מצוקה, מיד אחריה נשמע קול נשי בקשר "מיי-די, מיי-די, מיי-די" (קריאת מצוקה).
הוספת תגובה
