סיפורים של אורי עידן

לאחר שיצאו מהמונית בפתח המלון, שאלה אלכס "תרצה לעלות איתי לחדר?"
אבישי חשב על כך שהיא מן הסתם תזמין אותו. זה הזכיר לו את אותו לילה קסום שהיו יחד בדירתה בצרפת. אבל מצד שני, הוא חשש שזה שוב יהיה לילה אחד ואחר כך הקשר שוב יתנתק כי שניהם לא ממש טובים בתחזוק קשר מרחוק.
מצד אחד הוא מאד רצה לעלות איתה, אחרי הכל אלכס היא אחת הנשים המושכות שהכיר. אולם הוא חשש שירגיש ריקנות לאחר מכן כשהיא תעזוב.
מצד שני כיצד תקבל זאת אלכס שהוא לא רוצה לעלות איתה?

"לא, אני מאד עייף אני חושב שאוותר הפעם" אמר אבישי לבסוף אבל מיד המשיך
"האם תרצי לצאת איתי להפלגה לאורך חופי הארץ?" הוא גם רצה להפליג איתה וגם חשב שהיא תשמח על טיול כזה לאורך חופי הארץ.
כצפוי אלכס שמחה על הרעיון ומיד אמרה כן.
"אז מתי נצא?" שאלה אלכס.
"לדעתי מחר בבוקר, הרי כאן לא עובדים שישי ושבת אז אני מניח שיהיה לך זמן"
אלכס חשבה רגע מנסה להזכר בלוח הזמנים שלה. היא ידעה שסוף השבוע פנוי אצלה. לפני שהגיעה לארץ חשבה כבר מה תעשה בסוף השבוע. היא חשבה על טיול מאורגן לירושלים או נצרת אבל הפלגה בהחלט נשמע רעיון טוב יותר. הטיול היבשתי יכול לחכות קצת.
"ומה המסלול?" היא שאלה למרות שזה לא יאמר לה הרבה. הרי גם כך היא בקושי מכירה את ישראל.
נראה שאבישי כבר חשב על כך ואמר "נצא מהרצליה לכיוון צפון ובסביבות הערב נגיע לעכו שזו המרינה הצפונית ביותר בישראל, נישן שם ונחזור למחרת"
זה כבר נשמע עוד יותר טוב, הפלגה של יומיים. ברגע הראשון היא חשבה על יום אחד שיצאו בבוקר ויחזרו בערב למרינה הרצליה.
"נצא רק אנחנו או שיהיו עוד אנשים?"
"כנראה שגם שחר יגיע. החבר שלי שלא הצלחתי להציל את אשתו" ענה אבישי ונראה שזה הזכיר לו את האבל.
היא ראתה את שחר לזמן קצר כשבא עם אבישי לקחת את היאכטה מצרפת. שחר הפליג עם אבישי את כל המסע מצרפת לישראל, אלכס יצאה איתם ועם עוד שני אנשי צוות שהביאו איתם להפלגה קצרה להכרת הסירה, לאחר מכן יצאו הארבעה למסע הארוך לישראל. התכנון המקורי היה שאלכס תצטרף אליהם לחלק מהדרך אבל לצערה זה לא התאפשר לה.
בזמן הקצר שהכירה את שחר הבינה מיד שמדובר באדם בעל מוח חריף ביותר. הוא עשה רושם של אדם מעניין מאד והייתה שמחה להכירו קצת יותר.
"נחמד, אז מתי להגיע למרינה?"
"תגיעי בסביבות תשע וחצי, לפני זה ממש אין טעם. הרוח תתחיל רק בשעות האלו" ענה אבישי.
"בסדר. אתה בטוח שאתה לא רוצה לעלות אלי?" שאלה אלכס שוב.
"לא, אני אחזור ואלך לישון, מחר יש לנו יום ארוך" אמר אבישי.
"רגע צריך לקנות דברים להפלגה?" שאלה אלכס.
"לא, יש לי הכל בסירה, אל תשכחי שאני גר שם." צחק אבישי.

"טוב אז נתראה מחר" אמרה אלכס וחבקה את אבישי. הוא נהנה מאד מהחיבוק, הם עמדו חבוקים מספר רגעים ואבישי חשב, שאולי בכל זאת כדאי לעלות איתה.
"טוב, אני אלך לישון" אמר אבישי לבסוף.

הייתה לו הליכה לא קצרה עד המרינה. מזג האויר היה נעים, הרוח פסקה כך שלא היה קריר. אבישי אהב ללכת ונהנה מאד מההליכה הזו.
תוך כעשרים דקות הגיע ליאכטה.
כשהגיע, התקשר לשחר לוודא שהוא מגיע מחר.
הוא סיפר לו שאלכס בישראל וסיפר לו על פגישתו איתה הערב.
"אני ממש לא מבין אותך, אשה יפה כמוה מזמינה אותך לעלות אליה ואתה מסרב? אני חושב שמעולם לא הכרתי גבר שהיה מסרב להצעה כז ובמיוחד מאשה יפה כמו אלכס" אמר שחר.
אבישי הסביר לו את התחושה שלו והחשש שלו מתחושת הריקנות, שתיהיה למחרת הלילה הזה.
"כל הכבוד לך שאתה מסוגל ככה לוותר על לילה עם אשה כזו. אני חושב שאם היא הייתה מזמינה אותי הייתי עולה בלי לחשוב פעמיים" אמר שחר בחיוך.
הוא גם חשב שהוא היה מצליח לשמור על קשר עם אלכס למרות המרחק. הוא מעולם לא הבין מדוע מרחק משנה כל כך לקשר. לשחר היו לא מעט חברים ואו חברים לעבודה שאתם שמר על קשר גם כשהיו רחוקים. בזכות אחד מהם הצליח להביא לב להשתלה בליבה של אשתו זכרונה לברכה. רק שלצערו, גם השתלת הלב לא סייעה לה להמשיך לחיות.
לאחר מספר שניות של שקט אמר שחר "טוב אז נפגש מחר בתשע וחצי. אני אשמח שוב לצאת להפלגה ארוכה"
הוא חש שוב את האבל על מותה של גלית אשתו. למרות שעברה כבר שנה, עדיין כמעט כל דבר מזכיר לו את גלית.

לאחר שסיים לדבר עם שחר, התישב אבישי על הסיפון וחשב "אולי בכל זאת הייתי צריך לעלות אליה?" לפתע החל להרגיש בודד במקצת. הוא תהה מדוע הוא חש ככה? הרי כבר שנה בערך הוא חי כך לבד על היאכטה ולרגע לא חש בדידות. זה לכשעצמו משונה, כיצד זה שהוא חי לבד על היאכטה בלי העבודה בבית החולים שלקחה את מרבית זמנו והוא אינו מרגיש בודד או משועמם.

אלכס עלתה לחדרה ופשטה את בגדיה תוך שהיא חושבת על אבישי. מרגע שהכירה אותו נראה לה אדם מיוחד. לכן הייתה שמחה לשמור איתו יותר על קשר. היא הצטערה קצת שהקשר ניתק לאחר שקיבל את היאכטה שלו.
היא קצת נעלבה מזה שלא רצה לעלות אליה. היא בהחלט הייתה מודעת להיותה מושא הערצה של הרבה גברים. לכן הפליא אותה עוד יותר סירובו של אבישי לעלות אליה. מעולם לא נתקלה בסירוב להצעה כזו. היא תהתה האם הוא לא נמשך אליה?
היא נסתה להגדיר לעצמה את הרגש שיש לה לאבישי. האם זו אהבה או שמה זו רק סקרנות ורצון להכירו?
היה בו משהו מושך שקשה היה לה להגדירו. היא אמנם פגשה בחייה לא מעט גברים אבל עדיין היה באבישי משהו מיוחד שלא ידעה להגדירו.

היא לבשה כותונת לילה ונכנסה למיטה תוך שהיא חושבת על ההפלגה מחר, האם הם ישנו יחד באותו תא ביאכטה? מן הסתם כן, רק שזה לא כמו לילה לבד במלון, ביאכטה אין ממש פרטיות. שחר יהיה בחדר השני. היא אמנם שמחה לפגוש שוב את שחר אם כי מצד שני הצטערה שזו לא הפלגה לבד עם אבישי.

לפרק הבא

רובד חדש לאבישי    29/07/2011 00:39:32

מאוד מרענן לגלות רובד חדש ולא מתמסר בקלות בגבר כמו אבישי.

הוספת תגובה