סיפורים של אורי עידן

>> אתגר >> פרק שני

 
plus זריחה חדשה
plus נולדו חופשיים
plus סאן-רייז ההתחלה
plus אתגר
plus עבודה חדשה
plus שקיעה חורפית
plus רחשי הלב האחרונים
plus מפליגים בישראל
plus סיפורים קצרים
minus פורום הסיפורים של אורי עידן
minus יצירת קשר

      כניסה   
זמן יצירה: 06/12/2011 20:16      מספר מילים: 873

"שלום הילה, טוב לראותך שוב" אמר אבישי כשפתח לה את שער הרציף.
להיות במרינה, תמיד נתן לה תחושה של חופש. אבישי תמיד אמר, שהוא בחופש אינסופי.
תוך רגעים ספורים הגיעו לסירתו שעגנה קרוב לקצה הרציף.
"נראה שמשהו באמת מטריד אותך" אמר אבישי לאחר שעלו לסירה.
"כן, הציעו לי היום קידום בעבודה" אמרה הילה.
אבישי הסתכל עליה המום קצת, קידום בעבודה זו אכן סיבה להתרגשות. אבל למה להיות מוטרדת?
"מעולה, אז זו סיבה למסיבה. אבל נראה שמשום מה זו לא נראית לך מסיבה"
"כן, אני לא יודעת אם לקבל את זה. הציעו לי את תפקיד ראש מחלקת תוכנה"
אבישי הסתכל עליה המום "וואו כל הכבוד. להיות אחראית על אנשים ותיקים בהרבה ממך. זה כבוד גדול עכשיו אני מבין מדוע את מוטרדת"
הוא תמיד מבין מהר.
"וכמו שאני מכיר את חברות הטכנולוגיה בארץ, יש שם גם שוביניסטים שיהיה להם קשה לקבל מרות של אשה"
"לא נורא, רק אחד מהם נראה לי קצת שוביניסט" אמרה הילה.
"על כמה אנשים מדובר?" שאת אבישי.
"כרגע זה 13 איש"
"רגע, 13 כולל אותך? זה אומר שאת צריכה עכשיו למצוא מחליף לתפקיד שלך?"
הוא שוב עולה מיד על הדברים הקשים.
"זה נראה אתגר לא קטן. אבל אני מאמין שאם בחרו בך, הם יודעים שאת יכולה לבצע את זה"
"כן, זה נכון אני חושבת שאני יכולה, אבל מאד חוששת מזה"
"אני מבין אותך" אמר אבישי.
"סיפרת כבר לרועי את החדשות הטובות?" שאל אבישי.
רועי היה בן זוגה וידיד טוב של אבישי. האמת שבזכות אבישי הכירה את רועי.
"לא, אתה הראשון שאני מספרת לו.
"תודה. זה כבוד גדול" אמר אבישי והביט בשעונו. "עוד מעט תגיע אורית הבת שלי, אני בטוח שלה יהיו עוד הארות"
הילה הכירה את אורית, טייסת מסוקים בחיל האויר. היא העריכה אותה כאשה חזקה, שהתמודדה עם לא מעט בקריירה שלה. היא מן הסתם תוכל לתת לה טיפים כיצד להתמודד עם שוביניסטים או כאלו שמקנאים בקידום שלה. היא מן הסתם התמודדה עם דברים דומים.
תוך באמת מספר דקות, הגיעה אורית. נראה שכשאבישי ואורית קובעים זמן, הם קובעים שעה מדויקת ואורית מגיעה ממש על הדקה.
"שלום הילה, מה קורה, שנים לא ראיתי אותך" אמרה אורית משנכנסה לסירה.
זה אמנם לא היה שנים, אבל באמת מזמן שלא נפגשו.
אורית הייתה עדיין במדים, נראה שבאה ישר מהבסיס לכאן. לאחר שהחליפה מספר מילים עם אבישי, ירדה למטה להחליף בגדים.
לאחר רגעים מספר שבה למעלה לבושה בבגדים אזרחיים ואמרה "אתם רוצים לצאת לים?"
היא ידעה שאבא שלה מנצל כל הזדמנות לצאת לים.
אבישי הסתכל על הילה, כאילו שואל האם היא רוצה לצאת לים.
"בסדר, נצא לים" אמרה הילה.
"אורית, רוצה להוציא אותנו?"
"בסדר" ענתה אורית ונגשה להגה. אבישי ניגש לחרטום והחל לשחרר את החבלים.
נראה שאורית ידעה לשוט לא רע, אם כי כשאבישי עושה את זה זה נראה יותר קל ואלגנטי.
תוך דקות ספורות הם היו מחוץ למרינה והרימו מפרשים.
מאחר שזה היה יום באמצע השבוע, היו מעט סירות בחוץ, הם היו כמעט היחידים.
"אז מה קורה איתך הילה?" שאלה אורית לאחר שסיימו להרים מפרשים.
"הציעו לי קידום בעבודה, להפוך להיות ראש מחלקת תוכנה בחברה" ענתה הילה.
אורית הסתכלה עליה בהערכה ואמרה "כל הכבוד, זה באמת קידום יפה"
"כן, אבל זה די מפחיד אותי"
"זה מפחיד אותך כי קודמת לפני ותיקים יותר?" שאלה אורית ומיד המשיכה "ואת חוששת גם מכמה שוביניסטים?"
אורית, כמו אבא שלה, מיד עולה על הדברים, חשבה הילה. היא הניחה שאורית התמודדה עם דברים דומים. היא ידעה שאורית קבלה תפקיד חדש לפני מספר שנים במקום שבו הילה הייתה בשירותה הצבאי.
הילה ספרה לה בקיצור על אילן וגיא והתחרות הסמויה בינהם.  
אורית הקשיבה ואמרה "אל תתני לדברים כאלו להפחיד אותך. גם אל תנסי להיות יותר טובה כדי להוכיח להם שאת יכולה. תעשי את המיטב שאת יודעת ואל תכנסי למחשבות על מה הם יגידו או מה הם יחשבו. הרבה נשים מנסות להוכיח שהן יותר טובות. זה רק מכניס אותן למתח. את צריכה לעשות כמיטב יכולתך ולהשתדל להתעלם מכל מיני אנשים שינסו לשים לך רגליים."
הילה חשבה על דבריה של אורית. ניכר שאורית התמודדה עם דברים דומים וחשבה על כך בעבר.
אבישי הקשיב לדברי אורית והוסיף ואמר "אני אמנם לא התמודדתי עם דברים כאלו, אבל ממה שלמדתי בחיים, דברים שנעשים ללא לחץ נעשים טוב יותר"
תוך כדי שאמר את הדברים, הסתכל על המפרשים ואמר "נראה שהיה חילוף רוח, כדאי שנעלה קצת"
מעניין איך הוא תמיד חושב על ההפלגה במקביל.
אורית כוונה את ההגה בהתאם לרוח ובאמת ניתן היה לחוש במהירות.
"תני לי גם קצת להנות" ביקש אבישי וקם להחזיק בהגה.
זו הייתה תמיד ההנאה של אבישי, לעמוד ליד ההגה בסירה, תמיד כשהיה על ההגה, היה עם חיוך על הפנים.
לאחר מספר רגעים אמר אבישי "רגע, עם כל הדיבורים על קשיים והתמודדות איתם, לא שאלנו שאלה אחת חשובה: הילה, את רוצה בכלל תפקיד ניהולי?"
הילה לא ידעה מה לענות. היא באמת הייתה עסוקה בלחשוב על הקשיים ולא חשבה אם היא באמת רוצה תפקיד ניהולי.
אבישי המשיך "נניח שלא היו צפויים קשיים. האם היית רוצה בתפקיד כזה?"
"אני חושבת שכן, זה אתגר מעניין וקצת שונה ממה שאני עושה עכשיו" ענתה הילה.
"אם כך, אז לכי על זה. אם יש לך רצון, תוכלי להתגבר על כל קושי"
הילה הסכימה עם אבישי אבל חשבה שהוא קצת אופטימי מדי כשהוא אומר שברגע שיש רצון אפשר להתגבר על כל קושי. היא כבר הכירה את האופטימיות שלו. עוד לפני שהתקבלה לעבודה, לפני כשלוש שנים, הוא אמר שאם היא רוצה את התפקיד וחושבת שהיא יכולה לעשות אותו אז היא תעשה אותו. במקרה הזה האופטימיות הייתה במקום.

לפרק הבא


הוספת תגובה