הטלפון על שולחנה של הילה צלצל, בצידו השני של הקו הייתה ורד, מזכירתו של המנכ"ל
"ג'רמי רוצה לראותך, האם יש לך זמן?"
היא אמנם עסוקה, אבל קצת משונה שהמנכ"ל קורא לה כך פתאום. עד עכשיו במשך מספר שנים שהיא עובדת כאן, לא היה לה הרבה קשר עם המנכ"ל.
"מה ג'רמי רוצה מממני?" שאלה הילה.
"לא יודעת, נראה לי שזה משהו שקשור לזה שעופר עוזב אבל אני לא בטוחה" ענתה ורד.
הילה הופתעה קצת, היא ידעה שעופר הבוס הישיר שלה עוזב, אבל לא חשבה שלה יש קשר לזה. היו המון דיבורים על מי יחליף אותו ושניים מהעובדים הותיקים נראו המועמדים הכי הגיוניים להחליפו. היא הייתה הצעירה בין עובדי המחלקה ותמיד חשה יותר מהנדסת אלקטרוניקה למרות שהיא במחלקת תוכנה.
"שלום הילה, אני שמח שהתפנית לדבר איתי, אני מניח שאת די מופתעת מזה שאני קורא לך" אמר ג'רמי לאחר שנכנסה לחדרו.
הילה התישבה מולו ולא אמרה דבר.
"את יודעת מן הסתם שעופר עוזב"
"כן" ענתה הילה תוך שהיא חושבת שורד תמיד יודעת הכל אם כי כאן נראה שג'רמי שמר בסוד את העניין גם מורד.
"לאחר התיעצות עם עופר, החלטתי להציע לך את התפקיד. את יודעת שזה תפקיד חשוב מאד בחברה ולאור ההכירות שלי איתך אני בטוח שאת הכי טובה לתפקיד" אמר ג'רמי.
הילה הסתכלה עליו המומה, לבשורה כזו לא ציפתה.
"תודה על המחמאה, אבל מה עם אילן וגיא, הם יותר ותיקים ממני" אמרה הילה, תוך שהיא חושבת כיצד יגיבו אילן וגיא שנראה היה כאילו בתקופה האחרונה הם בתחרות בינהם מאחר שהיו בטוחים שאחד מהם יבחר להחליף את עופר, אחרי הכל, הם היו איתו מתחילת הדרך. עוד לפני שג'רמי התמנה למנכ"ל
"אילן וגיא שניהם אנשי תוכנה מבריקים וחלק גדול מפיתוחי החברה הם בזכותם. הם הכי טובים בתחומם ולכן עדיף שישארו בתחומם." ענה ג'רמי.
יתכן שג'רמי צודק, חשבה הילה, רק שעכשיו הוא מעמיד אותה במצב לא נוח, כיצד היא תנהל אותם? מעבר לזה, לפחות אילן, עשה רושם של די שוביניסט ונראה היה לה שיהיה קשה לו לקבל מרות של אשה. מה שאומר שאם היא מקבלת את התפקיד, ג'רמי מעמיד אותה באתגר לא קטן.
"אני צריכה לחשוב על זה, זה אתגר די גדול ואני גם חוששת שלשאר המחלקה יהיה קשה לקבל את זה"
"כן, אני מבין שהפתעתי אותך. קחי לך כמה ימים לחשוב על זה. בכל מקרה חשוב שתדעי שאני מאחוריך ואעזור לך בכל בעייה שתיתקלי.
לפני שאודיע על כך לכולם, אשב איתך ואסביר לך כיצד מנהלים מחלקה שכזו. בכלל ניהול זו אמנות, אמנות שלמדתי אותה במשך שנים. אני אהיה החונך שלך ואני בטוח שתצליחי."
ג'רמי נחשב בעיני רבים למנהל מעולה. גם העובדים הוותיקים שמאד חששו כשסרגי שהקים את החברה עזב לגמרי ובמקומו הגיע מישהו מבחוץ. כולם חששו שהוא ינחית עליהם כל מיני דברים ושהחברה כבר לא תיהיה אותה חברת סטרט-אפ שכיף לעבוד בה. אבל לשמחת כולם התברר שג'רמי איש מדהים ויודע להקשיב ויחד עם זאת להיות תקיף כשצריך.
מאד יפה כיצד הוא מבין את הקושי ומוכן להיות לצידה בשלבים הראשונים.
"ואם אני מקבלת את התפקיד, האם זה בנוסף לעבודה הנוכחית?" היא חששה שלזה הוא מתכוון.
"לא, ברור שלא, ניהול זו עבודה במשרה מלאה. משימתך הראשונה כמנהלת תיהיה למצוא מחליף בשבילך"
היא הסתכלה עליו המומה, לא רק שהיא נכנסת לתפקיד קשה, עכשיו היא גם צריכה לראיין ולבחור מישהו במקומה. זו אחריות לא קטנה.
"טוב, נראה לי שאני צריכה קצת זמן לעכל את זה. אבל אני לא מבטיחה שאני לוקחת את התפקיד."
"זה בסדר, קחי לך כמה ימים לחשוב על זה" אמר ג'רמי.
כשיצאה מחדרו של ג'רמי פגשה בדרך את עופר, "שלום הילה, אני מניח שג'רמי סיפר לך על תפקידך החדש"
היא הביטה ימינה ושמאלה לוודא שאף אחד לא שומע ואמרה בקול חלש "ליתר דיוק הפתיע אותי. רעיון של מי זה לקחת אותי לתפקיד הזה?"
"לא זוכר בדיוק, זה עלה באחת השיחות האחרונות שלי עם ג'רמי. בכל מקרה אני בטוח שאת האדם הכי מתאים לתפקיד הזה."
כיף לקבל כאלו מחמאות, חשבה הילה. השאלה האם היא באמת מסוגלת? ומעבר לזה, האם היא רוצה את ההתמודדות הזו?
השולחן שלה, היה לא רחוק מחדרו של עופר, היא הביטה בדלת הסגורה וחשבה לעצמה שיתכן שעוד מעט היא תשב מאחורי הדלת. איך זה יהיה להיות במשרד משל עצמה, במקום ליד מכתבה בחלל פתוח?
היה לה קשה להתרכז בעבודתה. המון מחשבות התרוצצו בראשה. היא הייתה מבולבלת לגמרי.
לאחר כחצי שעה של נסיונות לחזור לעבודה, החליטה לצאת להתאוורר קצת. לנצל את החופש שלה לצאת מתי שהיא רוצה. אחד היתרונות בעבודה הזו שעופר לא עומד לה על הראש בשעות עבודה. היא ידעה שבמחלקות אחרות זה שונה, ראש מחלקת חומרה איל, שונה ממנו בהרבה וחשובה לו מאד מסגרת שעות עבודה.
היא ארזה את הדברים שלה ויצאה מהר, לפני שיבחינו בה. היא לא רצתה לדבר עם אף אחד מחבריה לעבודה.
במעלית בירידה למטה, חשבה מה לעשות עכשיו. ללכת הבייתה? ללכת לחדר כושר, אולי רונית חברתה תיהיה שם?
איך רועי בן זוגה יגיב לזה? הוא מן הסתם ישמח מאד ויעודד אותה לקבל את התפקיד. אבל הייתה לה תחושה שיהיה קשה לו להבין את ההתלבטות שלה.
אז עלה בדעתה רעיון. אבישי ידיד טוב שלה, שבמדה רבה בזכותו הגיעה לעבודה הזו. אולי תתקשר אליו?
"שלום הילה, טוב לשמוע אותך, מה קורה? המון זמן לא דיברנו" ענה אבישי מיד.
"אתה בסירה? הייתי רוצה להתייעץ אתך על משהו"
אבישי נשמע קצת מופתע אבל שמח לפגוש אותה. הוא גר לבד על יאכטה במרינה הרצליה. אף פעם לא הבינה איך הוא לא מת משעמום לחיות ככה לבד על יאכטה במרינה. הוא תמיד נראה קצת מסתורי. אבל מצד שני היה לו ראש מבריק ותמיד היה כיף להקשיב לו.
הוספת תגובה